האם צריך לרחם על חיות מזיקות?

סיפור המקרה

"אמא'לה!", צעקה שרית בבהלה. תוך שניות הגיעה אמא לסלון, וראתה את שרית עומדת על הספה, ופניה חיוורות. "מה קרה?", שאלה אותה אמא. "עכבר!", הצליחה שרית לומר. בינתיים הגיעו גם חיים ושלמה אחיה של שרית לסלון. "נצטרך לשים מלכודת", אמרה אמא. "שלמה, אתה יכול לגשת לחנות של איציק ולקנות מלכודת?". "כן, אבל שמעתי שיש בחנות הזו רק מלכודות עם דבק. מלכודות מהסוג הזה גורמות ייסורים קשים לעכבר הנלכד בהן, ועדיף לקנות מלכודת קפיץ". "סליחה", קפץ חיים, "אנחנו צריכים לדאוג לעכבר?! הרי הוא מזיק לנו!". "נכון," אמר שלמה, "אבל מדוע שלא נשתמש במלכודת קפיץ? אפשר להשיג אחת כזו בחנות המרוחקת יותר. במלכודת כזו העכבר נלכד, אך אינו נצמד לדבק. אפשר אחר כך לשחרר אותו בשטח פתוח, שאיננו קרוב לבתים". "אתה באמת חושב שאנחנו צריכים לדאוג לרווחת עכבר?", שאל חיים בפליאה. מה דעתכם?

תשובה

בתהילים נאמר: "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו". רצון ה' הוא כי בעלי החיים אשר ברא יחיו, ולכן מוטל על אדם לשאת בעול איתם ולנסות לחלץ אותם בעת צרה. על רבי יהודה הנשיא מסופר שהלך ברחוב, ועגל אשר הובא לשחיטה ניסה למצוא מסתור בחיקו, אך רבי יהודה הנשיא אמר לו: "לך, כי לכך נוצרת". על כך קיבל עונש משמים, "הואיל ולא ריחם עליו - יקבל ייסורים במשך שנים רבות", נאמר בגמרא. לאחר שנים, המנקה בביתו של רבי ניקתה את הבית ומצאה חולדה אשר המליטה גורים ורצתה לזרוק אותה החוצה. רבי ראה זאת והורה לה להשאיר את החולדה והגורים, והוסיף כי הרי נאמר "ורחמיו על כל מעשיו", ומשום שהקב"ה מרחם על הגורים, כך גם אנו נרחם. מיד נסתלקו הייסורים מהם סבל. מכאן נלמד עד כמה חשובה מידת נושא בעול עם כל הבריאה של הקב"ה.

גם בפרשת כי תצא מצאנו עניין זה. על הנאמר בפרשה "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו", דרשו חז"ל: "לפי שהשור מעלה גרה והחמור אינו מעלה גרה, וכשיראה את השור מעלה גרה, יהיה סבור שהוא אוכל ומצטער".  

תרגיל שבועי למשפחה

הבה נתבונן האם יש בעל חיים סביבנו שצריך לשאת עמו בעול.

מתוך הספר "חובת האדם בעולמו - סוגיות במוסר ובמידות לכל המשפחה". לרכישת ספרי הסדרה היכנסו להידברות שופס או חייגו 073-222-1250