בשביל מי אתה נותן – בשביל אשתך, או בשבילך?

"אני מרגישה שאנחנו כבר שנים פשוט סתם מחזיקים את הקשר הזה, הוא תקוע ולא מתקדם לשום מקום", אמרה שירה.

"אני לא מבין, למה את אומרת שאנחנו לא מתקדמים? את לא רואה כמה שינויים אני עושה בחיים? אני כבר לא נשאר עד מאוחר בעבודה! אני עושה כל כך הרבה דברים בבית! אני עושה כל מה שאת רוצה! איך אפשר להגיד שהקשר לא זז ושהוא תקוע?", שאל יאיר בייאוש.

"יאיר, אתה צודק. אתה באמת עשית שינוי משמעותי בחיים שלך, והפכת להיות גבר הרבה יותר מעניק ונותן. הבעיה היא שאני מרגישה שאתה לא רואה אותי בכל הנתינה הזאת", ענתה לו שירה.

"אבל אם אני עושה כל מה שאת מבקשת, ועוד הרבה מעבר לזה, איך אפשר להגיד שאני לא רואה אותך?", שאל יאיר.

"אני לא יודעת להסביר, זה מתסכל גם אותי", ענתה שירה.

"יאיר, אתה משקיע כל כך הרבה אנרגיות ומאמצים לרצות את שירה, ואת, שירה, משקיעה המון אנרגיות ומאמצים בניסיונות להסביר ליאיר מה את רוצה ממנו, ושניכם מתוסכלים ומיואשים. בואו ננסה להבין את זה דרך מבנה הספירות של הקומה הרגשית.

"במבנה הזוגי, על פי קבלה, הכוח הזכרי הוא כוח החסד – כוח של אהבה, נתינה והשפעה.

"הכוח הנקבי הוא כוח הגבורה – כוח של דין, גבולות ודיוק.

"אף אחד מהכוחות האלה לא יכול לעמוד רק בפני עצמו בקשר זוגי. גבר לא יכול להביא רק את כוח הנתינה שלו בלי גבולות, ואישה לא יכולה לקבל באמת אם היא לא תהיה מחוברת למה שהיא זקוקה לו בצורה מדויקת.

"נקודת החיבור הזו בין החסד והגבורה היא ספירת התפארת, שהפנימיות שלה היא רחמים. עיקר כוח הרחמים הוא היכולת שלך, יאיר, להזדהות עם הנזקקות והצורך של שירה".

"זאת הבעיה, הוא לא מצליח באמת להזדהות עם הנזקקות שלי. כל הכוחות והאהבה שהוא מרעיף עלי, לא מותאמים לי, אני מרגישה כל כך הרבה פעמים שכל הנתינה שלו בסוף היא עבורו".

"שירה, כל עוד לא תתחילי לפתח התבוננות פנימה, תגלי למה את זקוקה באמת ותסכימי להיות מדויקת עם עצמך בלי כל מיני שיקולים זרים שרק מרחיקים אותך ממך, יאיר לא ידע לעולם למה את זקוקה. עיקר הקו האמצעי של התפארת הוא לחבר בין הכתר (התכלית העמוקה של הקשר הזוגי) למלכות (הביטוי של הקשר במציאות)".

"אני לא הבנתי לגמרי מה ההבדל בין חסד לרחמים. הרי בשניהם אני נותן ומשפיע", אמר יאיר.

"חסד יכול להיות מופנה לכל אחד ובלי גבול, פשוט גשם שיורד על הכל, בעוד שברחמים יש דין ומדידה לדייק ולהתאים את אותו כוח של נתינה. בנוסף, יש גם ההבדל של המניע".

"המניע?" שאל יאיר.

"כשאתה בתנועת חסד טהורה, אתה רוצה להעניק ולתת לשירה, וכל מטרתך היא להביא לה שפע עצום. הבעיה היא, שברמה הנפשית הדגש הוא על חווית הנתינה שלך, ואתה לא מצליח לחוש בכך שכל החסדים וההשפעה שאתה מציף איתם את שירה, לא קולעים לנקודת ההזדקקות הפנימית שלה. נתינה כזו לא  מתקבלת אצלה בצורה טובה. הרצון הזה שלך לתת, נשאר כחוויה שהיא בינך לבין עצמך".

"את אומרת שלא אכפת לי איך שירה מגיבה למה שאני עושה?", התעצבן יאיר.

"אכפת לך ממה אני אחשוב עליך ואיך אני אחזק אותך ואתן לך אישור שאתה בעל טוב", הגיבה שירה בתסכול, ואני הוספתי: "זה שוב מכניס את התנועה הזו לתנועה שהיא בינך לבין עצמך. כשהתנועה תהיה תנועת רחמים, היא לא תהיה מתוך חוויה שלך עם עצמך סביב הנתינה שלך, אלא תנועה שהיא נטו להקל ולעזור לשירה בכל מה שהיא צריכה. רק כך תוכל באמת להעניק לה את מה שהיא זקוקה לו באופן פנימי ומתוך הזדהות. כך זה גם יתקבל אצל שירה בצורה ראויה ומועילה.

"כל התנועה הזו בנפש, של חסדים והשפעה, היא תנועה טבעית. לעומת זאת, רחמים, זו תנועה שדורשת התעוררות ותהליכים נפשיים. לכן כל יסוד הבחירה בנפש מתבטא דווקא במידת הרחמים.

"גם כשאתם מרגישים שכבר אין ביניכם אהבה טבעית בקשר שלכם, יש לכם היכולת לעורר בנפש את הרחמים על הריחוק שנוצר ביניכם, וזה כשלעצמו כבר יתחיל לייצר אהבה".

"אבל מאיפה אפשר לשאוב כוחות לזה? אני מרגישה לפעמים שאין לי יותר כוחות", שאלה שירה.

"מה שנותן תוספת כוח משמעותית למידת הרחמים, הוא יסוד הבחירה".

"מה הבחירה קשורה לזה?", שאל יאיר.

"המקום הטבעי שממנו אתה פועל, מתוך אותה חווית החסד, אין בו הכוח להיכנס באמת לעולמה של שירה, וזה משאיר אותך עם עצמך. ברחמים יש הכוח לבקוע את הפער בינך לבין שירה, ולהגיע אליה באמת.

"המקומות הטבעיים שלכם מוגבלים למה שאתם רגילים, כל אחד בינו לבין עצמו, ואילו הבחירה מתייחסת בהכרח לכל מה שמחוץ לאדם, מעבר למקומות הטבעיים שאליהם הוא מחובר. רק באמצעות הבחירה, אתה יכול להתחבר לשירה.

"לכל בחירה יש מניע פנימי. הבחירה היא סימון יעד מסוים, שאליו מופנים כל כוחות הנפש, ובעקבות זה צריך לעשות פעולות הכרחיות על מנת לממש את היעד הזה.

"קשר הנישואין שאתה בחרת בו את שירה שתהיה לך לאישה, דורש ממך לעשות פעולות הכרחיות, על מנת לממש את הבחירה בשירה. כשאתה לא מצליח למצוא את הכוחות לזה, שירה מרגישה שאתה לא בוחר בה", הסברתי.

"אז מה אנחנו צריכים לעשות?", שאלה שירה.

"אתם צריך להיות מתורגלים בעבודת התבוננות, על מנת להוליד ולפתח את הרגשות המתאימים.

"שירה, את צריכה לעשות התבוננות עומק פנימה, לזהות למה את זקוקה על מנת שהקשר שלכם יצליח להיות פורה.

"יאיר, אתה צריך לעשות עבודת התבוננות שתפתח בך יכולות של הקשבה, רגישות ועדינות לכל המקומות ששירה מביאה, על מנת שתוכל לדייק את הנתינה שלך.

"חשוב ששניכם תרבו בהתבוננויות בתפארת הקשר הזוגי שלכם, עם כל ריבוי הפרטים והגוונים שיש בו, בלי לחפש רווח אישי".

"כשאני עושה את זה, ממש כואב לי על הקשר שלנו, שהגענו לכזה מצב…", אמרה שירה.

"חלק מהיכולת לעורר רחמים על הקשר הזוגי תלויה גם ביכולת להתבונן כמה סבל אתם מרגישים מהמרחק הזה שיש ביניכם. ככל שתתמידו ותרבו בהתבוננות על יוקרת הקשר, כך הקשר ימשיך תוספת של אור ורחמים על הקשר, יוכל להיווצר חיבור אמיתי, ושכינה תוכל לשרות בינכם".

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן