מהלונה פארק לפגייה: סיפורו המהפכני של מייקל קוני, ממציא האינקובטור

לידה של פג בזמננו, אינה נחשבת לטרגדיה, הטיפול בו מסובך יותר, והוא ישהה בפגייה שבועות רבים, אבל ב99% מהמקרים הוא יגדל כילד רגיל. לפני מאה שנים המצב היה שונה לגמרי. פג נחשב כנפל, לידה שקטה. לא ניסו לטפל בו. זו היתה תפיסה עתיקה רבת שנים.

כל זה השתנה בזכות יהודי בשם מיכאל כהן, מהעיירה קרוטושין שבפולין. כהן נולד בשנת 1869. בזמנו היתה קרוטושין חלק מהממלכה הפרוסית, ולכן כהן נחשב לגרמני. בהיותו בן 19 היגר לארה"ב. הוא כינה את עצמו ד"ר מייקל קוני, אף על פי שלפי מה שידוע כיום – לא היה לו שום תואר של דוקטור, והוא לא היה רופא.

קוני איילנד הוא חצי אי בצפון מנהטן שבניו יורק. בתודעת רבים הוא מתקשר ללונה פארק ענק שנמצא שם כבר עשרות רבות של שנים, לחופי ים, ולאזור מסעדות ובילויים. באותו הזמן עדיין נקרא המקום "לנפה", כפי השם האינדיאני של האי.

בלונה פארקים במאה ה-19, היו תערוכות שונות, הרבה מעבר לגלגלי ענק. הוצגו שם גמדים, נכים, בעלי חיים שנולדו עם שני ראשים ועוד תופעות טבע שונות. מייקל קוני החליט לקדם תערוכה של תינוקות שנולדו פגים. האין זה מרתק לראות תינוק בגודל של חבילת סוכר? שמשקלו קילו אחד? הוא ניסה את מזלו מתחילה בבתי חולים באירופה, אך אלו לא הסכימו לשתף פעולה עם התערוכה המוזרה.

אך קוני לא רצה רק באטרקציה. עלה במוחו רעיון שיכול לעזור לפגים לשרוד. באחת התערוכות הוא ראה מדגרה לאפרוחים, שמשתמשת בחום מלאכותי כדי "לדגור" על הביצים. "מדוע שלא ניצור מדגרה כזו עבור אפרוחי אדם?", חשב ה"דוקטור". אנשים לעגו לו, וגם דוקטורים אמיתיים, אבל קוני התעקש, ותערוכת ה"אינפנטוריום", כפי שהוא קרא לה, או "חממת תינוקות", כפי שנקראה בעיתונות, יצאה לדרך. מה שהתחיל כתערוכה בלונה פארק, הפך למוסד קבוע בלב המקום, שנקרא מאותו הזמן קוני איילנד.

האינקובטור של קוני היה עשוי מתיבת פלדה. צינורות מתחתיה הוליכו מים חמים מתוך דודי קיטור, כדי לשמור על טמפרטורה קבועה. האוויר היה נכנס אל האינקובטור דרך פקעת צמר ספוגה בחומר חיטוי, כדי לטהר אותו מזיהומים ומחלות. אחת לכמה זמן היו האחיות משקות את הפגים בחלב על ידי כפית זעירה. פגים הצליחו להשתקם ולהפוך לתינוקות רגילים בזמן שהותם שם. דמי הטיפול לחודש היו 15 דולר, אבל ההורים לא היו צריכים לשלם, כי דמי הכניסה לתערוכה כיסו את הטיפול.

אנשים אחרים ניסו לחקות את התערוכה, בלונה פארקים אחרים, אלא שלא היה להם הידע המקצועי, והפגים לא שרדו. כתבי עת רפואיים השמיצו את קוני, שהוא ממציא דרכים חסרות מצפון להרוויח כסף. הוא נחשב כשנוי במחלוקת. ב-1911 פרצה שריפה בלונה פארק של קוני איילנד, והתינוקות היו בסכנה גדולה. הם אמנם חולצו, אבל המוניטין של קוני הוכתם קשות. רק ב-1933 הוא קיבל תמיכה רפואית משמעותית מגדולי הרופאים, שעמדו על כך שהוא אכן מציל חיים, ושזו דרך נכונה וטובה לטפל בפגים. עם זאת, המליצו להפריד את הפגים מהלונה פארק ומתערוכות, ולשכנם במוסד עצמאי. במשך השנים יצאו מהמוסד שלו 6500 תינוקות, שנכנסו כפגים, ויצאו בריאים ושלמים.

רופאים נהרו למוסד שלו כדי ללמוד את דרכי הטיפול, העתיקו אותם למרפאות ולבתי חולים, וכמובן שכללו אותם. ב-1943 נפתחה הפגייה הראשונה בבית החולים קורנל, ניו יורק, וקוני סגר את המוסד הוותיק שלו, באמרו שייעודו התגשם. כיום, הפגייה היא חלק בלתי נפרד מכל בית חולים. מיכאל כהן / קוני נפטר ב-1950 בשם טוב כאבי הטיפול בפגים, וכמציל חייהם של אלפים רבים.