הפיוט 'אוחילה לאל': המשפטים שיכולים לשנות את תפילתכם לנצח

'אוחילה לאל' הוא פיוט שאינו ידוע מחברו, ונאמר בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים, כחלק מאמירת פיוטי מלכויות, זכרונות ושופרות בראש השנה, וכרשות לאמירת סדר העבודה ביום הכיפורים.

נוסח הפיוט

אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו

אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן

אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁיר עֻזּוֹ

אַבִּיעָה רְנָנוֹת בְּעַד מִפְעָלָיו

הפיוט בנוי מארבעה טורים, כולם פותחים באות א', ללא חריזה. הפיוט מסתיים בשרשרת פסוקים, אשר משתנים במקצת לפי המנהגים השונים. ברוב המנהגים הפסוקים כוללים את ספר משלי, פרק ט"ז, פסוק א'; ספר תהלים, פרק נ"א, פסוק י"ז; וספר תהלים, פרק י"ט, פסוק ט"ו. פסוקים אלה שכיחים בסיומי פיוטי רשות.

זהותו של מחבר הפיוט לא ידועה, אך מדרך כתיבתו והעדר החריזה, מאפיינים של פייטנים קדומים, ניתן לשער כי הפיוט עתיק מאוד.

כמו פיוטים אחרים הנאמרים על ידי שליח הציבור בתפילות הימים הנוראים, כגון "מסוד חכמים ונבונים" ו"הנני העני ממעש", הפיוט מהווה בקשת רשות לנשיאת תפילה.

במנהג יהדות אשכנז, הפיוט נאמר בחזרת הש"ץ בתפילת מוסף של ראש השנה לפני אמירת פיוטי התקיעות, וביום הכיפורים לפני סדר העבודה. בנוסח הספרדים, במאות השנים האחרונות, הפיוט נאמר כפתיחה לחזרת הש"ץ בתפילת מוסף.

הסבר תוכן הפיוט

אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו - האבודרהם מפרש שהכוונה ב"אוֹחִילָה" היא כמו בפסוק ”חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי עַל־כֵּן אוֹחִיל לוֹ”, כלומר ציפייה לאלהים.

אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן -המילים "מַעֲנֵה לָשׁוֹן" לקוחות מספר משלי, שם כתוב "לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן".

אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁיר עֻזּוֹ - המשפט לקוח משני פסוקים בתהילים. המילים "קָהָל רָב" בחלקו הראשון של המשפט לקוחות מהפסוק: "בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב", וחלקו השני לקוח מהפסוק "וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ".

אַבִּיעָה רְנָנוֹת בְּעַד מִפְעָלָיו - "אַבִּיעָה" על שם "תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה", ו"בְּעַד מִפְעָלָיו" על פי הפסוק "כֹּל פָּעַל יְהֹוָה לַֽמַּעֲנֵהוּ".

לְאָדָם מַעַרְכֵי־לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן - פסוק מספר משלי, ומשמעותו היא שהאדם עורך ומסדר את מה שרוצה להגיד, ובכל זאת צריך עזרה מה'. הפסוק נפוץ בתור חתימה לפיוטים מסוג רשות.

ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶֽךָ - פסוק מספר משלי, הנפוץ כחתימה לפיוטי רשות, והוא נאמר לפני כל תפילת עמידה.