מנהל 'מכון חקר': "גילינו במרתף הסיני דלת סתרים שהובילה למקפיא סודי"

מתקרבים לראש השנה? שואלים את עצמכם איך בודקים את הרימון ואיך מבטיחים שלא תהיה נגיעות בתמר? מה עם רימון שכבר נבדק? האם יש לבדוק אותו למחרת שוב? והאם הדגים זקוקים לכשרות מהודרת, או שמעצם היותם בעלי סימני טהרה של דגים הם בוודאי כשרים למהדרין?

כמות השאלות הזו לרגע אינה מביכה את הרב שלום פנחס אקרב, יו"ר 'מכון חקר' הכולל מעבדות לאיתור חרקים במזון, אותו הוא ייסד לפני כעשר שנים.  

"בעבר, התחום של בדיקת נגיעות חרקים במזון סבל מחוסר מקצועיות", מסביר הרב אקרב. "רבים נכנסו לתחום ללא הכשרה מספקת, ובנוסף היה מחסור חמור בבודקים מוסמכים הן בישראל והן בעולם כדי לענות על הדרישה הגוברת לכשרות מוצרים, אך הם לא נמצאו.

"חשוב להבין כי זיהוי נגיעות בחרקים אינו פשוט", מבהיר הרב אקרב, "שכן ישנם עשרות סוגים שונים של חרקים שעלולים להימצא בירקות עלים, ובכל שלב התפתחותי הם נראים אחרת. ללא הכשרה מתאימה משגיח לא יוכל לזהות את כל הסימנים ולמנוע שימוש באותם ירקות נגועים".

בדיקת פטריות בחוות גידול בסין

בדיקת פטריות בחוות גידול בסין

תכנונים ייצור אחרונים בטרקלין אלעל לקראת יציאה למצרים, עם הרב ישראל פרידנברג ראש האגף ההלכתי במכון

פגישת עבודה עם הנהלת מפעל במצרים לצורך תכנון ייצור שם

סיכום ייצור כשר בסין עם חברי הנהלת המכון, משמאל הרב דב בער קגן מנכ"ל המכון, מימין הרב ישראל פרידנבראג ראש האגף ההלכתי במכון

נלחם בסטיגמות

כדי להתמודד עם הבעיה הזו יזם הרב אקרב הקמת מכון ייעודי להכשרת בודקי מעבדה. הוא אסף מידע מקיף מהתחום וכך יצר קורס מקיף שמספק את כל הכלים הנדרשים להכשרת בודקים מקצועיים. במקביל, הוא הקים גם מרכז מידע ציבורי הכולל אתר אינטרנט וקו טלפוני המאפשרים לציבור הרחב לקבל מענה לשאלות בנושא נגיעות חרקים במזון.

ככל שחלפו השנים הבין הרב אקרב שפעילותו אינה יכולה להסתכם בתחומי הארץ בלבד, זאת מכיוון שבעולמנו המתפתח נעשים רבים מייצורי המזון דווקא במפעלים בחו"ל. בעקבות כך הוא יצא למסע מרתק ברחבי העולם בו חקר את עולם החרקים, למד על שיטות גידול מתקדמות, ואסף מידע רב. את כל המידע הזה הוא עיבד לקורס למשגיחים שכולל גם לימודי הכשרה וגם הכשרה מעשית במעבדה. בנוסף, הוא מקפיד כל העת להעלות את המודעות הציבורית לנושא נגיעות החרקים, באמצעות הרצאות, פרסום מאמרים וקיום כנסים.

ויש גם סטיגמות בהן הרב אקרב נלחם שוב ושוב, כמו למשל בנוגע לנגיעות המזון בתקופת החורף. "אנשים נוטים לחשוב בטעות שהחורף הוא עונה נטולת חרקים. הם משערים שבטמפרטורות של קור החרקים נעלמים או מתים, אך האמת מורכבת יותר", הוא מסביר. "האמת היא שהטבע מלא במגוון עצום של חרקים שכל אחד מהם מותאם לתנאי מחיה שונים. יש חרקים שחיים על ההרים הגבוהים, אחרים במעמקי האדמה, ויש שמתגוררים בתוך גופם של יצורים חיים. יש חרקים שפעילים בעיקר בקיץ, ואחרים דווקא בחורף. לדוגמה, יש חרקים כמו פסוקאי שמסוגלים לשרוד בטמפרטורות נמוכות מאוד, ואילו חרקים אחרים שאינם עמידים לקור מאטים את קצב ההתפתחות שלהם בחורף. במקום להתפתח תך חודש עשויים לקחת להם שלושה חודשים כדי להגיע לבגרות".

שחרית במצרים לצד פסוקים מהקוראן" data-src="https://storage.hidabroot.org/media/Storage/372606_tumb_750Xauto.jpg" class="lazy" />תפילת שחרית במצרים לצד פסוקים מהקוראן

הרב אקרב בבדיקת אספרגוס לבן במעבדה בספרד

הרב אקרב בחדר חשוך במפעל בתאילנד בבדיקת תולעים בדג סלמון באמצעות אור אולטרא סגול

מחקרים והשגחה

במשך השנים מצא הרב אקרב את עצמו כשהוא נכנס גם לתחום המחקר, ומקיים מחקרים מקיפים בנושא נגיעות המזון. "אחד מהמחקרים המעניינים שערכנו לאחרונה עוסק בנושא נגיעות בצימוקים", הוא מספר. "המחקר נערך בניהולו של הרב יוסף חיים עזרא, מנהל מחלקת המחקר. רצינו לבדוק האם נכונה ההנחה שרווחה בעבר כי השריית צימוקים במים מספיקה כדי לנקות אותם. לשם כך לקחנו צימוקים ממגוון מקורות ברחבי העולם והשרינו אותם למשך 12-13 שעות, שבסופן התברר כי השרייה, אפילו ממושכת מאוד, לא מצליחה להסיר את כל החרקים. למעשה, במקרים רבים כמות החרקים שנצפתה לאחר ההשריה הייתה אפילו גדולה יותר מכפי שהייתה לפני כן. בעקבות כך פרסמנו את ממצאי המחקר במגוון ערוצים, כולל בפנייה לרבנות הראשית. זה הוביל לכך שנערכו דיונים והתייעצויות בנושא, והוצעו שיטות חדשות לטיפול בצימוקים על מנת להפחית את רמת הנגיעות שלהם בחרקים. חשוב לציין כי שיטות אלו אינן מיושמות באופן גורף, ולכן עד להטמעת שיטות חדשות, אנו ממליצים להמעיט בצריכת צימוקים ולהעדיף במקומם פירות יבשים אחרים, כמו חמוציות למשל".

גם בעודו בתוך המפעלים נדרש הרב אקרב לפקח באופן צמוד והדוק מאוד. "אתן לכך דוגמה", הוא אומר. "ייצור הדגים נעשה לעתים קרובות במפעלים סיניים, כאשר העובדים הסינים אחראים על הסרת העור של הדגים ונדרשים לעשות בדיקות מדגמיות כדי לבדוק אם יש בהם תולעים. כמובן שהעבודה הזו מחייבת פיקוח על ידי משגיחים, ואם אין השגחה צמודה – אסור לאכול את הדג.

"הסינים יודעים שהם צריכים לעמוד בכמות המבוקשת, וכדי שלא יגיעו למצב בו הם לא מספקים את הסחורה, הם מתארגנים מראש ואורזים דגים במחסנים ובמקפיאים, כשהם מניחים אותם במקום מוסווה שלמשגיחים לא תהיה גישה לשם. בעת הצורך, עם כל הבלגן שיש במפעל, הם מוציאים את הדגים מהמקפיאים וכך מצליחים להשלים את הייצור.

"זוהי הסיבה שכאשר אנחנו כמשגיחים מגיעים לכאלו מפעלים, אנחנו ראשית כל עושים חשבון כמה ההספק לשעה, וכמובן נועלים להם את כל המקפיאים. עם זאת, עדיין קשה לנו לפעמים לפקח על המפעלים הענקיים, ואז אנו עושים לעצמנו סימנים בתחתיות של המשטחים וכן פועלים בדרכים נוספות כדי למנוע מהם להוסיף דגים שאינם כשרים. 

"באחת הפעמים ראינו לפי ההספק בסוף היום שיש כמות גדולה יותר מכפי שהפועלים יכלו להספיק. בנוסף, נעלמו לנו חלק ממדבקות הכשרות, מה שהעלה את חשדנו. כמובן שהלכנו לחפש במקפיאים, ולפתע גילינו דלת סתרים שהובילה לחור בקיר שחיבר בין מקפיא שהיה נעול על ידינו לבין מקפיא פתוח, ממנו הוצאה סחורה גדולה של דגים לא כשרים. הפועלים היו מושכים מאותו מקפיא קרטונים, כשהכל נעשה בהסוואה מלאה. כמובן שכל הייצור של אותו שבוע הלך לפח.

"זו הסיבה שאני מדגיש תמיד למשגיחים שפועלים מטעמי: 'אתם לא יכולים לשבת במשרד ולנוח, כי זה בדיוק מה שהפועלים רוצים. כשאתם מגיעים למפעל אתם חייבים להבהיר לפועלים שאי אפשר לשחק איתכם, ושאתם מפקחים עליהם במלוא האחריות'".

בהפלגה בפיליפינים לצורך עליה על ספינת דיג

עליה לתורה בתפילת שחרית בקהילה היהודית בשנחאי, משמאל נראים ראש הקהילה הרב אפי בצלאל והרב יוסף דורפמן

"זבל לא כשר" ערמות אריזות הדגים שנתגלו כרמאות אחר שבהוראת הרב נפתחו כולם ונזרקו לאשפה

"במינוס 35 מעלות" תפיסת הדגים הארוזים שהוחבאו ע"י הסינים במקפיא המפעל

"כי הם חיינו" בנאות דשא בדובאי במרווח זמן שבין טיסות עוסקים הרב אקרב והרב דורפמן בלימוד גמרא

שליח במדינות עוינות

במסגרת עיסוקו הגיע הרב אקרב למגוון רב של מדינות, ביניהן תאילנד, הודו וייטנאם, וכן גם לאלסקה הרחוקה, משם מיובאים מגוון סוגי דגים, חלקם נגועים לחלוטין, וחלקם ניתנים להשגחה כשרותית. "באלסקה קיימנו כמה מחקרים על דגי ים, ביניהם מחקר בו ביקשנו לברר האם התולעים שמתגלות בדגים המשמשים לייצור דג מלוח מיוצרות בתוך בשר הדג או חודרות אליו מבחוץ. זה היה חשוב לצורך נידון הלכתי, ולשם כך הכנסנו אל מי הים פיסות של דג מלוח והוכחנו כי התולעים נמשכו לתוכן וכך חדרו פנימה. זה גם המקום לציין שדגי סלמון המגיעים מאלסקה נגועים מאוד ואין להשתמש בהם. הייצור הכשר מתבצע כיום בעיקר בנורבגיה ובצ'ילה, שם מגדלים את דגי הסלמון בתוך כלובים, ובכך מגינים עליהם מפני תולעים".

אגב, בין שלל עיסוקיו מקפיד הרב אקרב גם למסור שיעור קבוע של הדף היומי, והוא עושה זאת בעקביות גם בעת ששוהה בחו"ל, במגוון מקומות ברחבי העולם. "לקיים שיעור בעברית, על פי שעון ישראל, זהו אחד האתגרים הגדולים ביותר שיש לי בזמני נסיעות – לפעמים זה בדיוק באמצע הלילה או לפנות בוקר, לפעמים זה במדינות עוינות, בהן לא מקובל להכניס ספרי קודש".

אגב, אם הזכרנו מדינות עוינות, הרב אקרב מציין כי עסק הכשרות לא פוסח על שורה ארוכה של מדינות מוסלמיות. "אני נכנס למדינות האלו  באמצעות דרכון אירופאי שיש ברשותי, ומפקח שם על כל הנדרש", הוא מסביר. "כך למשל בשבוע שעבר נסעתי לעיר אינדור בהודו, שהדרך אליה עוברת בשלוש טיסות. אחת הטיסות נחתה בעיר סארג'א באמירויות. למרות שאנו בהסכם שלום איתם זוהי עיר מוסלמית מובהקת שלא מגיעים אליה ישראלים ויהודים בדרך כלל. עמדתי בנקודת איסוף המזוודות, כשאני רואה בסמוך אליי נוסעים מטיסות שנחתו זה עתה מדמשק, בגדד, שיראז שבאיראן, ועוד מדינות מוסלמיות, וכל זה כשהחזות שלי יהודית מובהקת, ובזמן שכל המדינות האלו נמצאות מולנו במלחמה. בזמנים כאלו זה באמת פחות נעים, אך מקובלנו ששלוחי מצווה אינם ניזוקים.

"תקופת הקורונה היוותה עבורי אתגר משמעותי גם כן, שכן באותם ימים הייתה תקופת בידוד חובה לנוחתים בסין. המשכתי לטוס לשם גם באותה תקופה, כי לא הייתה ברירה. עוד משדה התעופה הובילו אותי אל תוך מלון שהפך למבצר של ממש, עם הוראה להיכנס לבידוד למשך תקופה של בין עשרה ימים לשבועיים, כשלאורך כל הזמן הזה נעשות בדיקות יומיות, וכמובן אסור בתכלית האיסור לצאת מהחדר. מי שיוצא – נקנס בבידוד נוסף. גם לאחר הבידוד נעשו לי בדיקות אחת לשלושה ימים, וכל מעבר בין ערים היה כמעט בלתי אפשרי. אני חושב שאנשים אפילו לא מדמיינים אלו מאמצים נעשים כדי להביא להם מזון כשר למהדרין".

בבדיקת אצות גולמיות המיועדות לדפי נורי לסושי, בסין

תולעים שנשלפו מפיסת פילה דג זהבון במפעל, משמאל נראית זרוע כוכב ים שהגיעה עם משלוח הדגים הקפואים מאלסקה

תולעים שנשלפו במהלך מחקר בקנדה משני דגי הרינג בלבד

תולעים שנשלפו במהלך מחקר בקנדה משני דגי הרינג בלבד

"קביעת עיתים" שיעורי דף היומי ממשיכים מסביב לעולם מידי יום כבר מעל 7 שנים, בתמונה: סטודיו נייד מוכן לצילום השיעור בחדר מלון בתאילנד

סימנים במחשבה תחילה

כמובן שההשגחה הרבה אינה פוטרת גם אותנו, האנשים שבבית, מלבדוק היטב את הפירות והירקות שלנו, לפני השימוש בהם.

לקראת ראש השנה, תוכל לתת לנו הדרכה קצרה לגבי בדיקת הסימנים?

"כמובן שאלו דברים שיש ללמוד לגבי כל אחד מהסימנים בנפרד, אך אציין כמה פרטים חשובים – לגבי רימונים, הסכנה העיקרית היא מחרק שנקרא 'כחליל הרימון'. אנשים רבים נוטים לקטוף רימונים ישירות מהעץ בגינה, ובמקרים כאלו חשוב להיזהר, כי זחלי העש והפרפר חודרים לתוך הרימון דרך הקליפה או דרך אזור הכתר. לעתים קרובות נגיעות זו אינה נראית לעין, במיוחד בשלבים המוקדמים. לכן לפני אכילת רימון חשוב לבדוק היטב את הקליפה ואת אזור הכתר, ולוודא שאין בהם חורים או סימני נגיעות. זחלים מסוימים עלולים לחדור לרימון הביתי, ומכיוון שצבעם דומה לצבע גרעיני הרימון – קשה מאוד לזהותם. לכן מומלץ באופן כללי להימנע מצריכת רימונים מגידול ביתי, ואם בכל זאת בוחרים לצרוך אותם – יש לבדוק אותם בקפידה לפני האכילה. דבר נוסף שחשוב לדעת הוא שאם גרעיני הרימון שחורים, זה סימן לנגיעות. ככלל, מומלץ לאחסן את הרימון במקרר אחרי בדיקתו וכך לחסוך  בדיקה נוספת.

"גם התמר עלול להיות נגוע מאוד, ויש להסתכל אל תוך הפנים של התמר, מול האור, כדי לבדוק נגיעות, אבל בעיקר חשוב לבדוק את הכרתי – הכרישה. הוא ירק נגוע מאוד, וכאשר רוצים להשתמש בו יש לחתוך לו את התחתית והראש, וכן להימנע משימוש באזור העלים, ולהשתמש רק באזור הקשיח, תוך כדי חיתוך והפרדה של העלים העליונים והתחתונים, והשריית הכרתי במי סבון.

"בנוסף, יש נגיעות גדולה וחמורה גם ברוביה, ויש לבשלו ולבודקו היטב אחרי הבישול. במקרה של כתם כהה על פולי הרוביה, יש לפותחם ולשלול נגיעות של חיפושיות 'זרעית השעועית' וזחליהן".

ויש לרב אקרב גם הערה חשובה על נושא היין: "אם אתם משתמשים ביין ביתי – דאגו לסנן אותו ברשת צפופה ביותר, או לכפול מפת שולחן לארבע ולסנן. על פי מחקר שעשינו במכון – יין ביתי נגוע מאוד בחרקים אשר בדרך כלל אינם מגיעים ליינות קנויים".

"אפשר לפגוש בדרכים הרבות עולמות מקבילים" בתי מגורים בצפון סין החצובים בתוך ההרים

במפגש עם תושבי הבתים החצובים בהר

עשרות אקריות בצילום ס"מ וחצי ברשת סינון של יין ביתי. צילום: הרב מלכיאל לב מכון חקר

הדרכת בודקים במכון