ספרים
במלחמה, השסע הדתי עדיין קורע אותנו, אבל ספר ילדים אחד מצליח לעשות שלום גם בין מבוגרים
סבו החרדי של אלחנן הופך לחברו של סבו הלא דתי של איתמר. כך, בספר ילדים תמים ומתוק, ילדים לומדים על מה שצריך להיות טבעי בינינו: אהבת חינם. טור המלצה על ספרה החדש של אפרת ברזל
- גלית לוי
- פורסם כ"ז אלול התשפ"ד
(צילום: shutterstock)איתמר הוא ילד ממשפחה של בעלי תשובה. החברים בגן סיפרו זה לזה מה סבא של כל אחד מהם עושה: סבא של אלחנן הוא ראש ישיבה, וסבא של אורי הוא רב גדול. איך הרגיש איתמר כשחבריו בגן שאלו אותו מה סבא שלו עושה? תתפלאו, אבל הוא הרגיש טוב מאוד עם זה. הוא סידר את הכיפה שלו על הראש, ואמר שסבא שלו עושה חדשות.
"חֲדָשׁוֹת?" הִתְפַּלְּאוּ כֻּלָּם."כֵּן", עָנָה אִיתָמָר."חֲדָשׁוֹת".
"זֶה קָדוֹשׁ?", שָׁאֲלוּ הַיְּלָדִים."כֵּן", עָנָה אִיתָמָר,"זֶה מִיְּרוּשָׁלַיִם".
אלו היו רגעי קסם מיוחדים, טהורים ומתוקים בחדר השינה של הילדים שלי. הילדים שכבו במיטותיהם, והקשיבו בקשב רב, כשאני הקראתי את מילותיה של אפרת ברזל לסיפור יפה כל כך ופשוט כל כך על אהבת חינם בין דתיים לשאינם דתיים (המילה חילוני לא מתאימה אף פעם. אין יהודי שכולו חולין. לכל יהודי יש קדושה).
הדבר הטבעי המתבקש: אהבת חינם בין דתיים לשאינם דתיים
מי שנחשף לסגנון הכתיבה של אפרת ברזל, נפתח בפניו צוהר אל עולם עשיר ומגוון של כתיבה בתמימות, בפשטות, בנקיות, עם הרבה אהבת הבריות. דווקא באמצעות ספר ילדים, היא מצליחה בכישרון רב להראות את הדבר הטבעי והמתבקש כששני ילדים יוזמים מפגש בין הסבים שלהם, שאורח חייהם שונה מאוד: שני הצדדים ירצו להיפגש, להכיר, להיות בקשר, ולהיות חברים. זה כל כך פשוט!
בעולם המבוגרים יש לרוב דיונים ארוכים ומייגעים על הססטוס קוו, גיוס חרדים, איסור מחיצה בתפילה במרחב הציבורי, תחבורה ציבורית בשבת, הצעת חוק לאיסור הקמת דוכני תפילין ליד בתי ספר וכל הדברים שלא הגיעו לידי פתרון כבר עשרות שנים, אבל בעולם הילדים זה ממש מתבקש ששני הסבים ייעתרו ליוזמת נכדיהם להיפגש ולהכיר זה את עולמו של זה. הנה קטע מרגש מתוך הספר:
וְהָיָה לָהֶם כָּל כָּךְ נֶחְמָד בְּיַחַד עַד שֶׁהֵם הָפְכוּ מַמָּשׁ חֲבֵרִים. וְעַד הַיּוֹם, מִדֵּי פַּעַם, הֵם אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי מְבַקְּרִים, וְיַחַד יוֹשְׁבִים וְלוֹמְדִים וּמְדַבְּרִים, מִתְעַנְיְנִים זֶה בָּזֶה, מַחֲלִיפִים רְשָׁמִים. מְסַפְּרִים עַל דֶּרֶךְ הַחַיִּים, וְלוֹמְדִים דְּבָרִים חֲדָשִׁים.
בסוף הספר, אפרת מדברת אלי כאמא
בחזרה אל רגעי הקסם שבחדר השינה של ילדי. הילדים רצו להתבונן בכל תמונה ותמונה מהאיורים הנפלאים של רחל קארו, והרגשתי שהפעם הם נהנו במיוחד. למחרת שאלתי את בתי בת ה-4.5 איזה ספר היא רוצה שאקרא לה, והיא בחרה שוב בספר "סבא שלי עושה חדשות". כששאלתי את שלושת ילדי מה הם אהבו במיוחד בספר, הם ענו פה אחד: "שהסבים נהיו חברים האחד של השני".
כך ילדים מצליחים להבין את עיקר המסר הפשוט שאנחנו המבוגרים לא תמיד מצליחים ליישם בתרבות הטוקבקים שלנו, בשיחות סלון ובכעסים פנימיים שאנחנו כועסים על הצד השני. הילדים הבינו את זה, וזה היה קסום, אבל משהו קסום לא פחות קרה לאחר שהם כבר נרדמו: התגלו לעיני בסוף הספר 13 עמודים נוספים להורים! בדרך כלל, בספרי ילדים מוקדש רק עמוד אחד להדרכה, להסבר ולמתן עצות טובות שקשורות לנושא החינוכי של הספר, ואילו כאן הרגשתי שקיבלתי ספר נוסף במתנה, במיוחד עבורי.
אני לא מכירה עוד ספר כזה, על אהבת חינם שפותרת את השסע הדתי
כך, בשעת לילה, כשאני לבדי בסלון, נכנסתי אל תוך העולם הפנימי של עצמי, והרגשתי איך העמודים האלה עוזרים לי להיות אמא טובה יותר. אפרת כתבה שם על ילדים שמשתפים את ההורים שלהם ברגשות ובחוויות, על התגובות הנכונות שלנו, על התגובות הלא נכונות ועל שיחה בגובה העיניים כשהורים משתפים את הילדים במה שהם מרגישים בעצמם. היו שם הרבה דוגמאות שעזרו לי להגביר את המודעות לתקשורת בריאה עם ילדי, כולל התעניינות בפרטים הקטנים שמעסיקים אותם. בסוף הקריאה קרה לי משהו מופלא: לקחתי שלושה פתקים לבנים, כתבתי בכל אחד מהם מילים טובות לילדים, הנחתי להם מתחת לכרית, וכך סיימתי את היום בתחושה טובה מאוד.
ברוך ה' יש בשוק ספרי ילדים איכותיים, מושקעים וחינוכיים מסוגים שונים שעוסקים בנושאים רבים בעולמם של ילדים, אבל ספר על שלום בין דתיים לשאינם דתיים, ספר שמתאר את הפשטות הטבעית שבקשר כזה בין יהודים, ספר על אהבת חינם בעם ישראל שבשנים האחרונות סובל ממלחמה פנימית שכואבת לא פחות מהמלחמה הנוכחית – כזה ספר עוד לא קראתי. עד שפגשתי את "סבא שלי עושה חדשות".