י"ג מידות הרחמים – המילים שמניעות רחמים אלוקיים: גלו איך פותחים שערים 

התורה מספרת כי לאחר חטא העגל, עלה משה כמה פעמים להר סיני אל אלוקים, לבקש סליחה ומחילה עבור עם ישראל על העוון הנורא. בפעם השלישית הוא שהה שם ארבעים יום וארבעים לילה ברציפות, עד שבי' בתשרי אלוקים התרצה, מסר למשה את לוחות הברית החדשים ומחל לעם ישראל על חטא העגל. מאז, נקבע היום הזה לנצח כיום כפרה עולמית – היום שבו אלוקים מכפר לכל מי ששב בתשובה.

באותה עת שמשה שהה בהר, כשחילה את פני השם, הוא ניצל את עת הרצון וביקש מאלוקים שיתגלה לפניו – "הראני נא את כבודך". הקדוש ברוך הוא הסכים לאפשר למשה לחזות בהתגלות האלוקית הנשגבה ביותר, וכפי שמתואר בתורה: "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: ה' ה' אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים". בפסוקים האלו מרומזות כל מידות הרחמים.

הגמרא מתארת את המעמד הזה במילים מיוחדות: "נתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור, והראה לו למשה סדר תפילה". למעשה, אלוקים בכבודו ובעצמו גילה למשה רבינו את סוד התפילה והבטיח לו שבשעה שהציבור יאמר את שלוש עשרה מידות הרחמים, יתעוררו רחמיו של הקדוש ברוך הוא והוא ימחל על החטאים והעוונות.

קדושתן וסגולתן של י"ג מידות הרחמים

כותב רבנו בחיי מילים נפלאות: "כל המבין שלוש עשרה מידות... ומתפלל בהן בכוונה, אין תפילתו חוזרת ריקם".

עוד הוסיף רבנו בחיי והבהיר את גדולתן של 13 מידות הרחמים: "בזמן הזה שאנחנו שרויים בגלות ואין לנו כהן גדול לכפר על חטאותינו ולא מזבח להקריב עליו קרבנות ולא בית המקדש להתפלל בתוכו – לא נשאר לנו לפני ה', בלתי אם תפילותינו ושלוש עשרה מידותיו".

"אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו. מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור, והראה לו למשה סדר תפילה, אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין – יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם...אמר רב יהודה: ברית כרותה לשלש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר: הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית". (מסכת ראש השנה, דף י"ז, עמוד ב')

זו הסיבה שבתפילת הווידוי, בכל יום בשחרית ובמנחה, אומרים את פסוקי מידות הרחמים, וכך גם בכל פעם שאומרים "סליחות" ובתפילות הימים הנוראים.

פירוש המידות

ה' ה' – את כפילות המילה "ה'" מסביר התלמוד בכך שהמידה הראשונה היא רחמיו על החוטא לפני החטא (אף על פי שגלוי לפניו שיחטא), והשנייה היא רחמיו על החוטא אחרי החטא.

"רחום" – פירוש המידה רחמים הוא שה' מרחם על האדם בהתאם למעשיו.

"חנון" – רחמיו של ה' הם ללא קשר למעשי האדם, אלא הם באים כמתנת חינם, חנינה.

"ארך אפים" – פירושו אורך רוח, סבלני, שאינו מעניש מיד, אלא ממתין ומחכה לחוטא שיחזור בו ויתקן את דרכו.

"ורב חסד ואמת" – 'רב חסד' – עושה חסד גדול, וכן רב 'אמת' – כלומר עושה הרבה אמת.

"נוצר חסד" – פירושו שומר חסד, כלומר נותן 'אשראי' של חסד – אף על פי שחטאו נגדו. לאלפים – לאלפי דורות.

"נושא עוון ופשע וחטאה" – כלומר מוכן 'לשאת' ולסבול על גבו "עוון" – פעולה רעה, ו"פשע" – פעולה מכוונת בזדון, ו"חטאה" – פעולה 'המחטיאה את המטרה' בטעות או בהבנה לקויה.

"ונקה" – סיום מידות הרחמים במילה "ונקה", כלומר תוך התעלמות מהמשך הפסוק, "לא ינקה", מתבסס על מאמר התלמוד כי "מנקה הוא לשבים (בתשובה) ואינו מנקה לשאינם שבים" (תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ל"ט, עמוד א'). לפי פירוש זה, המשך הפסוק אינו תיאור מידות הרחמים של ה', ועל כן אין אומרים אותו.

את קדושתן של י"ג מידות ניתן גם ללמוד מההלכה כי למתפלל ביחיד אסור לומר בתחנון את י"ג המידות, אלא אם כן קורא אותן בטעמיהן, וכך הוא כ"קורא בתורה" ולא כאומרן בתפילתו.

תיקון המידות

המקובלים ביארו שמלבד אמירת י"ג המידות בתפילה, חלק מהותי מסוגלת אמירתן הוא לימוד ממידות אלו גם לתיקון המידות שלנו:

כה נאמר ב"ראשית חכמה": "והדבר קשה שהרי אנו רואים כמה פעמים אנו מזכירים י"ג מידות ואינם נענים? אלא אומרים הגאונים כי כוונת 'יעשו לפני כסדר הזה' אין הכוונה לבד על עטיפת הטלית והאמירה לחוד אלא שיעשו סדר המידות שלמד הקב"ה את משה שהוא 'אל רחום וחנון' דהיינו מה הוא רחום אף אתה תהיה רחום, מה הוא חנון אף אתה תהיה חנון וכו' וכן לכל י"ג מידות". (שער הענווה פרק א' אות יד).