"הייתי קצין לוחם בשייטת 13, ואז התהפך הכל"

נעים להכיר

"אני אלעד צדיקוב, בן 46, נשוי לעינת ואב לחמישה, מתגוררים בהרצליה. באחת עשרה השנים האחרונות שימשתי כחבר מועצת העיר הרצליה וכמשנה לראש העיר, מתוך מגמה ועבודה מרובה לחיזוק הרוחני בעיר. זכיתי להיות יד ימינו של רב העיר, הרב יעקובוביץ זצ"ל.

פעלנו רבות להקמת מחלקה לתרבות יהודית, הקמת מתנ"ס תורני, תקציב לכוללים, שיפור מוסדות החינוך, הקמת תלמוד תורה, חיזוק קהילות, שמירת הזהות היהודית במרחב הציבורי ועוד.

כיום אני מנהל את 'ארגון ביחד' - תנועת בעלי התשובה שעיקר משימותיה: רשת קהילות, הכשרת רכזי קהילות, הבניית קהילות, מענה לאתגרי החינוך של הדור שני, מוקד טלפוני, ייעוץ והרצאות, תוכניות העצמה, שילוב תעסוקתי, מלגות ללימודים והשפעה במדיה".

מהו הדבר העיקרי שהשתנה בחייך מאז שחזרת בתשובה?

"אני חושב שהפכתי להיות אדם הרבה יותר כלל ישראלי. הרבה יותר מונח , פועל ואכפתי לקידום כלל ישראל, מאשר עיסוק בעצמי וד' אמותיי. לפני התשובה הייתי מונח עמוק בעולם העסקי, כמנכ"ל בקבוצת סקאל, חטיבת האופנה. למדתי תואר במנהל עסקים, המרכז הבינתחומי. הנקודה העיקרית שהניעה אותי הייתה צבירת הון והצלחה עסקית, והתגלתה כריקנית מתוכן. יציקת התוכן הזהותי והיהודי לחיי, שינתה אט אט את כובד משקלי מעשייה עסקית פרטית לעשייה  ציבורית.

"בנוסף, למדתי על בשרי את קו ההשקפה של החברה בישראל על הציבור התורני. כמי שזכה לגדול במחוזותיה החזקים של החברה הישראלים, ואף שימש כקצין לוחם בשייטת 13, מנכ"ל חברה גדולה בגיל 27, בוגר המרכז הבינתחומי ועוד, אני יכול לומר כי שינוי התפיסה הסטיגמתית של החברה  הישראלית, כלפיי כדמות אדם שומר מצוות, הבהירה לי באופן מאוד עמוק, את השינוי שיש לייצר כדי לרומם את הזהות היהודית שהולכת ומתרחבת בציבור".

מהם האתגרים הגדולים ביותר שעומדים לפני אנשים שחוזרים בתשובה?

"בעלי תשובה שמתחילים את מסע ההתחזקות שלהם בגילאי 20/30/40 הם בשלבי הקמת משפחה, או כבר בעלי משפחות. הם נאלצים להתחיל ללמוד תורה מהרמה הבסיסית ביותר ומעלה, תוך כדי שהם נדרשים לתת כיוון יהודי בביתם. להיות הורה משפיע ויציב ביחס לחינוך ילדיהם, לנהל זוגיות יהודית ולרומם בית יהודי, כשהם עדיין בשלב הבסיס של רכישת הכלים. זהו אתגר גדול. לעיתים לא מבוטלות נעשות גם טעויות.

"בנוסף, יש פעמים בהן הם נדרשים לשנות את מקור פרנסתם או מקום תעסוקתם. אם זה מפני שעסקו בתחומים שלא עומדים בהלימה עם אורח חיים יהודי, או מפני שהם מעוניינים לפנות מרחב זמן מסוים ביום ללימוד, או מפני שהלכו ללימוד ישיבתי לתקופה מסוימת וכעת הם מעוניינים לשוב למעגל תעסוקה ועוד. בפרקטיקה, בעלי התשובה שקועים מאוד בד' אמותיהם בלשרוד את החיים ולצלוח את האתגרים שבדרך. הנושא הקהילתי וקשרים חברתיים חסרים מאוד, ויש מעט מאוד קהילות שבאמת מהוות קרקע נוחה לגדילה והתעצמות.

"בהמשך הדרך, הם מגלים אתגרים במערכות החינוך. הם נחשפים לרכיב השקפתי שלא נתנו עליו את הדעת כששלחו ילדיהם לתלמוד תורה. בעיקר סביב היחס ליום הזיכרון, העצמאות, מלחמת חרבות ברזל, ואפילו יום השואה.  זאת בנוסף לאתגרי הקבלה למוסדות ולאתגרי חינוך, בהינתן שאין להם גירסא, דינקותא בסוגיות חינוך כילדים בחינוך תורני. אלו בדיוק הנושאים שהארגון אותו אני מוביל שואף ליישם להם פתרונות: הבניית קהילות, תוך כדי הכשרת רכזי קהילות וחיבור למשאבים ברמת השלטון מקומי, המרכזי והקרנות. בנוסף לסיוע הדוק וליווי בסוגיות חינוך וקבלה למוסדות ועוד".

איך נראה האלול הראשון שלך אחרי שחזרת בתשובה?

"הייתי אז בחו"ל, בשלבי התחלת התשובה, ורק למדתי את הנהגות היסוד של מה זה אלול, ומה זה סליחות וכו'. בישיבת נתיבות עולם התחלתי ללמוד כשנה לאחר מכן, ורק התחלתי להבין יותר לעומק את משמעות פרק הזמן הזה.

"גם אלול של היום הוא עבורי מורכב ומעורר מחשבה רבה. רק לצורך ההמחשה – את התשובות לראיון זה אני כותב בדרכי  לסיור מפקדים בצפון במיל', לאחר שהוקפצתי אמש בצו 8.מציאות צבאית, ערב תמרון, לחוצה ורוויית משימות לא מאפשרת הרבה זמן למיקוד רוחני פנימי. אבל אם אנו מבינים שכל תכלית המלכת השם בעולם, היא של כלל ישראל כולו, ואנו פועלים במרחבי העולם הזה  מתוך הנקודה הזאת, הרי שזה מתיישב באופן הולם יותר, ומנתב להשפעה והתחזקות".

שיר או פיוט של הימים הנוראים שמרגש אותך במיוחד?

"יש את הפיוטים שאהובים עליי או מדברים אליי יותר, אבל אני חושב שהחיבור האמיתי לתפילה או פיוט, נובע מהעמדה הנפשית שלנו באותו רגע. אפשרי לנכוח בתפילת סליחות מרוממת, אך מחשבותינו נודדות ועסוקות בעניינים אחרים. לעיתים ניתן להגיע להתרגשות עמוקה, לדמע ותנודות לב פנימיות - דווקא מפיוט שפחות נתנו לב אליו עד היום, או בהרכב תפילה דליל. מה שונה? כוונתנו הפנימית באותה תפילה, היכן אני מונח, כמה אני משקיע את כובד משקלי בכוונות המילים ובהפחת רוח כוונה פנימית".

מתי בפעם האחרונה ביקשת סליחה ממישהו?

"אני משתדל לנקות את הלב וללבן את שצריך בזמני אמת, ולא להחזיק מחלוקת לאורך זמן. לכן אמירת סליחה עבורי היא כלי עבודה בינאישי די שגרתי ולא נדיר".

תובנה מיוחדת שלקחת מהשנה החולפת?

"ברגעיה האחרונים של שנת תשפ"ד, שנה לא פשוטה בכלל, אבל עם התעוררות רוחנית עצומה וגל תשובה שמתעורר, וחלקו כבר פוקד אותנו – אנו מבינים היום ביתר שאת שתנועת הנפש העמוקה של בעלי התשובה רלוונטית וחשובה יותר מתמיד. כוחנו אינו רק בלימוד ותורה, שזה בוודאי עיקר עצום, אלא גם ביצירת כוחות וזרמי עומק בחברה שפועלים מתוך תורה.

"התפיסה הראשונית לבעלי תשובה לפני 50 שנה הייתה שהם בסך הכל פיצוי על סטיית תקן שנפלה בחלקו של עם ישראל. הרי כל ההיסטוריה , עם ישראל שמר תורה ומצוות, למעט תקופות קצרות של כמה דורות ספורים בקרב חלק מהקהילות בתפוצות .התפיסה הזאת הובילה לזניחת זהות של בעלי התשובה באותם ימים, ולניתוב עוצמתם לבית המדרש מתוך מגמה להתחרדות חד ערכית, והיבדלות מהעולם אותו הכירו. כפי שהובן די מהר, זה לא עבד. הזהות שלנו הרבה יותר עשירה , מורכבת , מכילה גוונים שונים, ומשקפת את קומות חיינו.

"אם עד היום, הפרט הזה היה נתפס כחיסרון בציבוריות התורנית, הרי שעינינו רואות את היתרונות והמעלות הגדולות שנוצרות כתוצאה מכך. זוהי לא מעידה היסטורית נקודתית, זו תוכנית אלוקית לשינוי המציאות.

"התרבות הישראלית מושפעת עמוקות מתנועת התשובה, המוסיקה, הקולנוע, סדרות דרמה, אמנות חזותית, כתיבה ספרותית, תערוכות ושירה – נראה שהיהדות פורצת ומדברת מכל פינה. גם בקרב לוחמי ומפקדי צה"ל התורה נוכחת הרבה יותר מאשר בעבר, האמונה הופכת להיות הרוח של שדה הקרב בצאתך ובואך ובלכתך בדרך.

"התקשורת מציעה אלטרנטיבות עם ערוצים של פינת פרשת שבוע במהדורת חדשות, עם מובילי תקשורת שמכבדים ומקדמים יהדות ללא ציניות אלא מתוך אהבה וזהות; העולם היהודי הופך להיות מסקרן , נגיש , מוערך, אמיץ,  פורץ תקרות, נוכח, נועז וחדשני. מובילי דעה מכל הגוונים והז'אנרים מוצאים מחדש את זהותם העמוקה, והכל מתוך נקודת חיבור פנימית לבית המדרש שלו ועוצמותיו האישיות. הציבוריות היום יהודית יותר. תנועת התשובה מלאה בחיות וכוחות גדילה, והמגמה ברורה – עם ישראל שב לזהותו.

"אבל כאן מגיע תפקידנו הגדול, כי דווקא מכיוון שאנו חווים אירוע היסטורי של התחזקות רוחבית בעם, כולנו צריכים לאזור כוחות ולייצר כלי קיבול לברכה ולשפע הזה. עלינו לצאת מאזורי הנוחות, ולנוע מאחריות אישית לקהילתית ולכלל ישראלית".