הזמן שאסור לך לפספס: מה (אולי) שכחתם לעשות בעשרת ימי תשובה?

הציטוט היומי

"בעשרת ימי תשובה הירא את דבר ה' ליבו יחיל בקרבו בדעתו שכל מעשיו בספר נכתבים, ובעת ההיא האלוקים יביא במשפט את כל נעלם...

לכן מה נואלו היוצאים לפועלם ולעבודתם עדי ערב בימים הנוראים ימי הדין והמשפט ואינם יודעים מה יהיה משפטים.

וראוי לכל ירא אלוקים למעט בעסקיו ולהיות רעיוניו נחתים ולקבוע ביום ובלילה עיתים להתבודד בחדריו ולחפש דרכיו ולחקור, ולקדם אשמורות, ולהתעסק בדרכי התשובה וכשרון המעשה, ולשפוך שיח, ולשאת תפילה ורינה, ולהפיל תחינה.

והעת עת רצון והתפילה נשמעת בה, כעניין שנאמר 'בעת רצון עניתיך וביום וישועה עזרתיך'.

(רבנו יונה, "שערי תשובה" ב', י"ד).

משמעות הציטוט

רבנו יונה, בספרו "שערי תשובה", מדגיש בדברים אלו את החובה המוסרית המוטלת על האדם בעשרת ימי תשובה – הזמן שבין ראש השנה ליום הכיפורים, שבו נידון כל אדם ונכתב גורלו לשנה הקרובה. הוא מתאר את תחושת היראה שצריכה למלא את לבו של כל מי שירא את ה', בידיעה שכל מעשה נרשם ונשקל ביום הדין.

רבנו יונה מתאר כיצד "הירא את דבר ה'" – אדם שמודע לגדולתו של ה' ולמשמעותם של עשרת ימי תשובה – צריך לחוש יראה ופחד פנימי ("ליבו יחיל בקרבו"). התחושה הזו נובעת מההבנה שכל מעשיו נכתבים בספרים ונשקלים בדין לפני ה'.

הוא מוסיף שהאדם צריך להיות מודע לכך שה' דן את כל הברואים, אפילו על דברים נסתרים ונעלמים מעין כל. הדבר מדגיש את האמת שלפיה אין שום דבר שמסתתר מהמשפט האלוקי, אפילו לא מחשבות או כוונות הלב.

רבנו יונה מציין כי ישנם אנשים שממשיכים את שגרת חייהם ועבודתם כאילו לא מדובר ב"ימים נוראים". הוא מתאר אותם כמי שאינם מודעים לכך שהם נידונים ולא יודעים מה יהיה דינם. יש כאן קריאה לנהוג בזהירות רבה, מכיוון שזוהי עת גורלית לחיים עצמם, ועל כן הוא מכוון את יראי ה' למעט בעיסוקיהם הגשמיים בימים הללו ולהשקיע את זמנם ומחשבתם בחשבון נפש. עליהם להתבודד בחדריהם, לבדוק ולחקור את מעשיהם, ולנסות לתקן את דרכיהם.

רבנו יונה מדגיש את החובה של האדם להתפלל ולשפוך שיח לפני ה', במיוחד בימים אלו שנחשבים ל"עת רצון" – זמן שבו התפילות מתקבלות יותר מהרגיל, כמו שנאמר בפסוק "בעת רצון עניתיך". זו ההזדמנות של האדם לזכות בישועה ובתשובה.

רבנו יונה קורא לאדם לנצל את עשרת ימי תשובה לתשובה כנה ולעסוק בתפילה ובבקשת רחמים מאת ה'. זהו הזמן שבו השערים לשמיים פתוחים והתפילות נשמעות, ולכן על האדם לנטוש את העיסוקים היום-יומיים ולהקדיש את עצמו לחיפוש נפשו ולתיקון דרכיו.

כמה מילים על המחבר

רבנו יונה (ב"ר אברהם) מגירונדי, המכונה גם רבנו יונה החסיד, חי לפני כ-800 שנה. היה מגדולי הראשונים בספרד. חיבר ספרים חשובים בתחום התלמוד, ההלכה והמוסר. לדורות נתפרסם כבעל המוסר הגדול, ובזמנו כיהן כראש ישיבה גדולה – בברצלונה ובטולדו – שבה העמיד תלמידים הרבה שהמשיכו את דרכו.

עיקר פרסומו של רבינו יונה קשור בתורת המוסר שלו בספרו "שערי תשובה". רבנו יונה חיבר פירושים נוספים הקשורים למוסר, בפירושו לספר משלי ולמסכת אבות. עניינם של ביאורים אלו הוא ניתוח פסיכולוגי של נפש האדם ומהותה, ומגמתם להורות לאדם כיצד לנצל את כוחות נפשו כהלכה וכיצד להשליט את הכוחות החיוביים על הכוחות השליליים. כן חיבר רבנו יונה פרשנות לתלמוד.

הרב יגאל כהן - העוצמה של עשרת ימי תשובה