ישראל תתייצב לדיון בהאג ותטען: בית הדין הפר את הכללים

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ידון בעוד פחות משבועיים בבקשת התובע הראשי, קארים חאן, להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. התובע מייחס להם עבירות של פשעי מלחמה ורצח עם.

היום (שלישי) הודיעה ישראל כי למרות שאינה מכירה בסמכות בית הדין, היא תתייצב לדיון ותדרוש את ביטול בקשתו של התובע.

בחדשות 12 נחשף קו ההגנה בו תנקוט המשלחת הישראלית. ישראל תטען כי אין בידי בית הדין הסמכות לדון בהוצאת צווי המעצר וכי "התובע, כמו גם בית הדין, הפרו את אמנת רומא". אמנה זו קובעת כי ניתן להעמיד לדין אנשים שביצעו, או הורו לבצע, פשעים חמורים. פשעים אלה כוללים רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה.

כזכור, בחודש מאי ביקש התובע להוציא את צווי המעצר וכלל ברשימה, מלבד נתניהו וגלנט, את יחיא סינוואר, מוחמד דף ואיסמעיל הנייה. בעקבות חיסולו בטהראן, הנייה הוסר לפני כשלושה שבועות מהרשימה. לגבי דף, התובע החליט להשאירו בטענה שלא סופקה לו הוכחה שהוא אינו בחיים.

השופטים הורו לישראל להגיש את תשובתה, ואפשרו למדינות שרצו בכך להתייחס לנושא. בחודש שעבר הגישה ישראל בכתב את טענותיה, באמצעות צוות משפטי המורכב מנציגי משרדי המשפטים והחוץ.

קו ההגנה הישראלי כולל שני טיעונים מרכזיים: היעדר סמכות של בית הדין לדון בנושא, והתנהלות לא חוקית של התובע חאן. ישראל הדגישה כי בית הדין לא יכול לדון בתיק בשל העובדה שישראל אינה צד לאמנת רומא. כמו כן, ישראל טוענת שבמסגרת הסכמי אוסלו, הרשות הפלסטינית הסכימה לוותר על היכולת לשפוט ישראלים שביצעו עבירות בשטחה, ולכן היא לא יכולה להעביר סמכות זו לבית הדין.

הטיעון השני הוא נגד התובע הראשי. לטענת ישראל, חאן לא פעל בהתאם לאמנת רומא, וכי על פי הנוהל הוא היה צריך להוציא התראה מסודרת למדינה שנגדה טוענים על הכוונה לפתוח בחקירה, והדבר לא נעשה. בנוסף, נטען שחאן הסתמך על התראה קודמת שניתנה לישראל לפני מספר שנים בעניינים אחרים, ופעל מכוחה כדי לבקש את הצווים, וזאת מבלי שנתן לישראל אפשרות לחקור בעצמה את הפרטים.