דווקא בנישואין הסליחה כואבת יותר. למה?

במערכת יחסים זוגית, בקשת סליחה והסליחה עצמה הן פעולות חיוניות לשימור הקשר, אך לעיתים קרובות הן נתפסות כמאתגרות ומורכבות יותר מאשר במערכות יחסים אחרות. מה עומד מאחורי הקושי הזה, במיוחד כאשר מדובר באנשים שחולקים חיים משותפים?

הקושי לבקש סליחה

אחת הסיבות המרכזיות לכך שקשה לבקש סליחה בזוגיות, היא הפחד מהחשיפה. כאשר אחד מבני הזוג פוגע באחר, הוא עשוי להרגיש שההתנצלות תוביל לפגיעות נוספות, או לירידת מעמדו בעיני בן הזוג השני. התנצלות כרוכה בהכרת הכישלון שלנו, ובחשש מתגובה שלילית – דבר שיכול לגרום למתח ולחרדה. בנוסף, הקשרים הרגשיים העמוקים בין בני הזוג הופכים את ההתנצלות לרגישה ומורכבת יותר. כשאדם פוגע באדם קרוב, הוא לא רק פוגע בקשר; הוא עשוי לפגוע גם בכנות, באמון ובתחושת הביטחון שבזוגיות. לכן אנשים רבים חוששים מההשלכות של ההתנצלות, שמזמינות שיחות קשות או שינויים בדינמיקה של הקשר.

הקושי לסלוח

גם כאשר בן הזוג המודאג מבקש סליחה, זה לא תמיד אומר שהצד הפגוע יוכל לסלוח. הפער בין המעשה לבין משמעותו עבור הצד הפגוע יכול להיות גדול, כמו במקרים שבהם השכחה או הפגיעה מסמלות חוויות עבר מכאיבות. תחושות של חוסר אכפתיות או זלזול עשויות לעורר תגובות רגשיות חזקות יותר מהמעשה עצמו. בזוגיות, הפגיעות הללו עשויות להתמקד בחוויות מהעבר, כמו פגיעות קודמות או חוויות משפחתיות, מה שהופך את היכולת לסלוח לקשה עוד יותר. כאשר המערכת הזוגית כבר מכילה מטענים רגשיים, ההתנצלות או הכעס המלווה בה מתקיימים במעגלים עמוקים הרבה יותר.

ההקשר ההלכתי

בהקשר הדתי, המושג "אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו" מדגיש את החשיבות של סליחה והצורך באחריות אישית על הפגיעות שגרמנו לאחרים. התהליך הדתי מציב את הרעיון שהרצון לסלוח הוא חלק מהותי בתהליך התשובה. הסליחה היא לא רק פעולה של מחילה אלא גם דרך להביא לשיקום הקשר ולבנות מחדש את האמון. גם כאן, הקושי להתנצל או לסלוח נובע מאותה בעיית התמודדות עם האשמה והבושה, או מהפחד שהסליחה לא תתקבל.

דוגמאות מהחיים

שכחת יום הולדת. בני זוג חוו מצב שבו אחד מהם שכח את יום ההולדת של השני. השכחה עוררה רגשות קשים, והשני הרגיש לא נאהב. כאשר הראשון התנצל, השני לא הצליח לסלוח, כי השכחה סימלה עבורו חוסר אכפתיות עמוק יותר מחוויות מהעבר.

מריבות על כספים. בני זוג נקלעו לעימותים סביב ניהול הכספים, כאשר אחד מהם הרגיש שהאחר לא משתף פעולה. אחרי ריב, אחד מהם התנצל, אך השני לא הצליח לקבל את הסליחה, כי הבעיה הבסיסית לא נפתרה. כאן ההתנצלות לא הספיקה; היה צורך בשינוי אמיתי כדי לאפשר סליחה.

בקשת סליחה – והסליחה עצמה – במערכת זוגית, הן משימות מאתגרות הרבה יותר מאשר במערכות אחרות. הן דורשות התמודדות עם פחדים ורגשות עמוקים, כמו גם הכרה בכאב של הצד השני. כדי לאפשר סליחה אמיתית, יש להבין את המשמעות העמוקה של המעשים, ולהיות מוכנים לשינוי. כך ניתן לבנות מערכת יחסים בריאה וחזקה יותר, לא רק ברמה האישית, אלא גם מתוך ההבנה של עקרונות דתיים המקדמים סליחה ורצון לשוב לאהבה ולכבוד ההדדי.

הרב ד"ר יעקב ארנברג הוא ראש מכון ארנברג – המכון ללימודי ייעוץ נישואין ומקצועות המשפחה.