עיריית ת"א דחתה הצעת פשרה לקיום תפילה בהפרדה: "להתנגד למחיצה - כמו לומר שיש בעיה עם כיפה"

בית המשפט העליון בירושלים קיים היום (רביעי) דיון בערעור שהוגש על ידי ארגון "ראש יהודי" ונשים שביקשו לקיים תפילה בהפרדה בכיכר דיזנגוף בתל אביב ביום כיפור. בית המשפט הציע פשרה לפיה האירוע יועבר לגן מאיר, אך עיריית תל אביב סירבה להצעה.

השופט יחיאל כשר, שהשתתף בדיון יחד עם השופטים דוד מינץ ועופר גרוסקופף, ציין כי עמדת העירייה עלולה להיתפס ככפייה על מתפללים דתיים, והוסיף: "להתנגד למחיצה זה כמו לומר שיש בעיה עם כיפה". הערעור הגיע לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב אישר את החלטת העירייה לאסור על קיום אירועים בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי.

עוד לפני שהציעו פשרה, השופטים אמרו במהלך הדיון כי "הסוגיה לא הייתה צריכה להגיע לביהמ"ש, ואפשר היה לפתור זאת מחוצה לו". לאחר ההצעה, בא כוח העירייה הודיע כי "אנחנו מתנגדים להפרדה מגדרית במרחב הציבורי ודוחים את הצעת השופטים". השופטים מינץ וגרוסקופף תהו: "זו תפילה שמקובלת ברוב הקהילות, כל עוד זה עם הפרדה תתנגדו?", אך העירייה המשיכה להתנגד ולא הושגה פשרה.

הסופרת והעיתונאית, עירית לינור, היא זו שעתרה, יחד עם שלושים תושבי תל אביב נוספים ועמותת "ראש יהודי". העתירה הוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב, בבקשה להתיר תפילות ביום כיפור בכיכר. היא עשתה זאת בעקבות הודעת עיריית תל אביב כי לא תאפשר לאף גוף לנהל את תפילות יום הכיפורים במרחב הציבורי. אחרי שהעתירה לא התקבלה, בדיון שנערך לפני כשבועיים וחצי, הצדדים הביאו את הסוגיה לפתחו של בית המשפט העליון, שדן היום בנושא.

בעתירה נכתב כי החלטת העירייה פוגעת בזכויות יסוד של קהילה שלמה, ומפרה את עיקרון השוויון וחופש הדת, המוגנים בחוקי היסוד של מדינת ישראל. "עד שנה שעברה יהודים שרצו להתפלל בכיכר דיזנגוף לא היו צריכים לתת הסברים לאף אחד", אמרה לאחרונה לינור לאתר "כיפה", וביקרה את התערבות בית המשפט והעירייה בשאלות הלכתיות.

לינור ציינה כי היא תל אביבית שורשית ובעלת רקע מסורתי, וטוענת שהעירייה פעלה בהתאם בעבר, ואפשרה תפילות במרחב הציבורי ללא בעיות. היא מוסיפה כי הדרישה להתפלל בבתי הכנסת בלבד אינה מוצדקת, במיוחד כאשר "ישנו מחסור במקומות תפילה עבור כל המתפללים ביום כיפור". לטענתה, ישנו קומץ קטן שגורר את העירייה להחלטות אלה, והיא מפנה את האשמה לעירייה עצמה, כשהיא טוענת שההחלטה מנוגדת לערכים יהודיים ודמוקרטיים. לדבריה, רבים מהחילונים דווקא תומכים בתפילות במרחב הציבורי, והם רואים בכך חלק מחיבור ליהדות.

עוד היא ציינה: "העיר היא שלי יותר מאשר של חולדאי, הייתי כאן לפני כל אלו שהחליטו שתפילה יהודית במרחב הציבורי – זה אצבע בעין. העירייה אמורה לטפל בהתנהגות פסולה שכזאת, לא לתגמל אותה. חלק מזה שמדינת ישראל היא גם יהודית וגם דמוקרטית – אומר שאפשר להיות יהודי גם בחוץ".