יוני גנוט: "לקחתי את הגיטרה ביד ופרצתי בבכי"

את הרגע הזה יוני גנוט אינו מסוגל לשכוח: הוא נכנס לחדר האולפן וסוגר מאחוריו את הדלת, מתיישב עם הגיטרה כדי לשיר ולנגן את אחד השירים החדשים לאלבומו 'אני יודע יום יבוא', עם המילים שכולנו קראנו פעמים רבות כל כך בשנה זו: "אחינו כל בית ישראל", ופתאום הוא משתנק. לא מסוגל להמשיך.

"שום דבר לא הכין אותי לקושי הנפשי הגדול שיהיה בהפקת האלבום", הוא אומר בכנות, בשיחה שאנו מקיימים עמו זמן קצר לאחר צאתו של האלבום. "אבל האמת היא שגם שום דבר לא הכין אותי לכך שבכלל אוציא אלבום. בקיץ שעבר, בדיוק בערב המלחמה, ציינתי יום הולדת חמישים ויחד עם זה חגגתי חצי יובל לתחילת דרכי המוזיקלית. באותם ימים היו מאחוריי שלושה אלבומים, ושיערתי שיחלוף זמן רב עד שאצא באלבום רביעי אם בכלל. אלא שכמו כולם, לא שיערתי לרגע שתפרוץ מלחמה".

אלבום עם תקווה

גנוט הוא מחלוצי ז'אנר המוזיקה היהודית המקורית. מאחוריו קריירה ארוכת שנים – בתחילה כסולן להקת הרוק בין השמשות, ושיתוף פעולה לאורך השנים עם טובי המוזיקאים והיוצרים. אבל כאמור, שום דבר לא הכין אותו לכך שהוא יצא באלבום דווקא בהשראתה של המלחמה וכל הנלווה אליה.

אז איך באמת עלה הרעיון?

"במהלך השנה האחרונה הזדמן לי להופיע לעתים קרובות אצל חיילים, ושמתי לב שדווקא בגלל הכאב והמראות הלא פשוטים שהם נתקלים בהם, קיים אצלם רצון חזק לחוות את העוצמות של המוזיקה. עד היום היה לחן מוכר מאוד למילותיו של שמשון הגיבור: 'זוכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה... ואנקמה נקם אחת משתי עיניי', אך לא היו עוד שירים עוצמתיים מתוך התפילה.

"מצאתי את עצמי מלחין את הפסוק 'ארדוף אויביי ואשיגם, לא אשוב עד כלותם', וכן המצאתי לחן לפסוק 'תרחיב צעדי תחתיי ולא מעדו קרסוליי', כשאני שר וממש רואה בעיני רוחי את החיילים שלנו מסתערים על האויבים ונוקמים בכל מי שעשה לנו את הדברים הנוראיים האלו. אחר כך שמעתי מהחיילים שמילות השיר ממש הדהדו באוזניהם כשהיו בעזה ונלחמו. כל כך התרגשתי לשמוע את זה, הרגשתי שאני ממש נותן להם במתנה את הלחן, כי הם זקוקים לו בימים אלו.  

"אחר כך הגיע הלחן של יוסי הרשקוביץ הי"ד, שנהרג באחד הקרבות ברצועה. יוסי היה איש של מוזיקה ותווים. הכרתי אותו עוד בצעירותו, כשניגנו יחד באירועים, עוד לפני שהפך להיות איש חינוך ומנהל בית ספר. הגעתי ללוויה שלו בהר הרצל, ושם נחשפתי לסיפור המטלטל על הלחן שהוא הלחין למילות הפסוק 'גם כי אלך בגיא צלמוות'. יוסי הלחין את הניגון תוך כדי שהוא נלחם בעומק רצועת עזה, כשהם חוצים את העמק הסמוך לבית חאנון וסביבם פגזים ואש ופחד מוות בגיא צלמוות. אל"מ גולן ואך לחם עם יוסי בעזה וזכה לשמוע ממנו את השיר בימיו האחרונים, ובלוויה הוא שיתף את כולנו בסיפור הפלאי: הלחן פרח מזיכרונו, אך דווקא בזמן הלוויה הוא נזכר בו, כביכול יוסי שלח לו את התווים מן השמיים. כבר אז ידעתי שאני רוצה לזכות לבצע את הלחן, וכך צירפתי אותו גם כן לאלבום".

גנוט מציין כי על שיר נוסף באלבום אחראית דיצה אור, אמו של החטוף אבינתן אור, שפנתה אליו באופן אישי וביקשה שיבצע פיוט ישן בשם 'אגיל ואשמח' בגרסה יותר עדכנית ועכשווית, כדי לשגר אותו לאבינתן ובאופן זה לשדר לו חיבור למשיח ואמונה בגאולה. "זהו פיוט מאוד עוצמתי שמדבר על כך שכאשר יבוא מלך המשיח ייעשה הקב"ה סדר בעולם ויבער את כל הרשע", הוא מספר.

"כמו כן, יש באלבום גם שירים שהלחנתי בעבר, אך הם טרם פורסמו, והרגשתי שכעת הגיעה ההזדמנות לפרסם אותם. כמו למשל שיר מרגש במיוחד המבוסס על טקסט של הרב סולבייצ'יק שמדבר על התמודדות עם אובדן ושכול, ואיך שדווקא שם מתחברים לאלוקים. הלחנתי אותו כבר לפני 30 שנה והוא ישב לי במגרה, עד שהחלטתי שכעת ההזדמנות להתאים אותו לתקופה שלנו. יחד עם צור ארליך התאמתי אותו לתקופה שלנו, כשהוא נוגע באופן מפורט בכל מה שעבר עלינו בשמחת תורה".

שירים מסוג אחר

איך אפשר לשיר ולנגן בזמן שמתרחש אסון לאומי גדול כל כך?

"אלו לא שירים רגילים", מבהיר גנוט, "אלא שירים שלוקחים אותך באמת למחוזות יותר עמוקים בנפש, ואני מרגיש כי דווקא מתוך אותם מקומות ניתן לשאוב עוצמות של עידוד ונחמה. יחד עם זאת, חשוב לי להדגיש שיש באלבום גם רצועות שמחות וקצביות, עם מילים מפרק התהילים 'לדוד השם אורי וישעי', ועוד, כי כעם מאמין אסור לנו רק להתאבל ולכאוב. אנו מוכרחים לחזק את עצמנו ולהוסיף עוצמות של כוח ואפילו שמחה".

גנוט עוצר לרגע ומודה: "העבודה על האלבום לא הייתה פשוטה בכלל, היו שירים שפשוט לא הצלחתי לשיר מרוב התרגשות וכאב, ומצאתי את עצמי כשאני משתנק מרוב דמעות. חשבתי על החטופים, האחים שלי שנמצאים בשבי, חשבתי על החיילים שנהרגו ועל המעגל האינסופי של המשפחות שחייהן השתנו. עם כל שיר ששרתי הרגשתי באופן ברור שכולנו חייבים לזעוק ולהתחנן לבורא עולם שישלח לנו שנה של גאולה וישועה. הלוואי שנזכה".