אַדִּיר וְנָאוֹר: מה עוצמתו של הפיוט שמרגש אותנו בכל יום כיפור?

הפיוט "אדיר ונאור" הוא אחד מהפיוטים המרכזיים בתפילות יום הכיפורים, המשלב שבחים לאלוהי ישראל. פיוט זה נחשב לאחד מהפיוטים העתיקים והחשובים במסורת יהודית, ונאמר בחזרת הש"ץ במרבית קהילות ישראל. עוצמתו של הפיוט טמונה בפשטותו ובשימוש המרשים בתארים שמחים לה', המייצרים תחושת יראת כבוד וקדושה בעיצומו של היום הקדוש ביותר בשנה.

אַדִּיר וְנָאוֹר; בּוֹרֵא דּוֹק וָחֶלֶד; מִי אֵל כָּמוֹךָ

גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת; דּוֹבֵר צְדָקוֹת; מִי אֵל כָּמוֹךָ

הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ; וְאֵין זוּלָתוֹ; מִי אֵל כָּמוֹךָ

זוֹכֵר הַבְּרִית; חוֹנֵן שְׁאֵרִית;            מִי אֵל כָּמוֹךָ

טְהוֹר עֵינַיִים; יוֹשֵׁב שָׁמַיִם; מִי אֵל כָּמוֹךָ

כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת; לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת;            מִי אֵל כָּמוֹךָ

מֶלֶךְ מְלָכִים; נוֹרָא וְנִשְׂגָּב;  מִי אֵל כָּמוֹךָ

סוֹמֵךְ נוֹפְלִים; עוֹנֶה עֲשׁוּקִים; מִי אֵל כָּמוֹךָ

פּוֹדֶה וּמַצִּיל; צוֹעֶה בְּרָב כֹּחַ; מִי אֵל כָּמוֹךָ

קָרוֹב לְקוֹרְאָיו; רַחוּם וְחַנּוּן; מִי אֵל כָּמוֹךָ

שׁוֹכֵן שְׁחָקִים; תּוֹמֵךְ תְּמִימִים; מִי אֵל כָּמוֹךָ

זהות המחבר ומועד חיבור הפיוט

מחברו של הפיוט "אדיר ונאור" אינו ידוע, דבר המותיר אותו בחזקת מסורת שעברה מדור לדור לאורך הדורות. מועד חיבורו של הפיוט לא ידוע גם הוא, אך השפה, המבנה והעדר החריזה מרמזים כי מדובר בפיוט קדם-קלאסי, מתקופה שקדמה למאה השישית לספירה. חרף הפשטות והקדמות של הפיוט, הוא השתרש במחזורי התפילה של עדות ישראל השונות והפך לנכס צאן ברזל בתפילות יום הכיפורים.

מקומו בסידור התפילה

הפיוט "אדיר ונאור" נאמר ביום הכיפורים כחלק מתפילת מוסף אצל האשכנזים ובכל תפילות היום אצל הספרדים. הפיוט נאמר בתפילת החזרה של שליח הציבור ומטרתו לשלב את הקהל בתחושת הקדושה וההוד הקשורה ליום הכיפורים. יהודי ספרד נוהגים לומר פיוט זה בניגון קצבי, המדגיש את תחושת ההתעלות והכפרה המאפיינים את יום הכיפורים.

תוכן הפיוט

הפיוט "אדיר ונאור" הוא רשימה של שבחים ותארים לה', המודגשים בצורה פשוטה אך עוצמתית. כל שורה בפיוט כוללת תואר אחד, המשבח את עוצמתו, גבורתו וקדושתו של הקב"ה. בשימוש במילים כמו "אדיר", "נורא" ו"נאור", הפיוט יוצר תחושת יראת כבוד והוד בפני הא-ל.

מבנה הפיוט מבחינה אומנותית ספרותית

מבנה אלפביתי ואקרוסטיכון

הפיוט בנוי משורות קצרות, כל אחת מהן כוללת שתי צלעות, ומסודר על פי אקרוסטיכון אלפביתי. בסוף כל שורה, ולעיתים גם בתחילתה, מופיע הפזמון החוזר "מִי אֵל כָּמוֹךָ" (מיכה ז', י"ח), המיועד לעניית הקהל. מבנה זה, הפשוט לכאורה, יוצר תחושת קצביות והמשכיות המעניקים לפיוט עוצמה רגשית וספרותית רבה.

סגנון ומילים

הפיוט אינו מחורז, עובדה שמרמזת על קדמותו לתקופה הקדם-קלאסית של הפיוטים. בסגנונו הפשוט והמרומם, הפיוט משקף רשימה של שבחים לקב"ה (בכל צלע מופיע שבח אחד), המושתתת על תארים נשגבים כגון "אדיר" ו"נאור". השימוש בתארים אלה, יחד עם המבנה האקרוסטיכוני, מעניק לפיוט עוצמה רגשית ומביע את גדלותו הבלתי מתפשרת של הקב"ה.

הפיוט "אדיר ונאור" הוא ביטוי עוצמתי וקדוש של יראת הכבוד וההוד ליום הכיפורים. הפשטות שבמילים, יחד עם המבנה האומנותי והספרותי המוקפד, הופכים את הפיוט לנכס רוחני ותרבותי שלא נס ליחו. אף על פי שזהות מחברו ומועד חיבורו אינם ידועים, פיוט זה ממשיך להעניק השראה לקהילות יהודיות ברחבי העולם ולהוות חלק בלתי נפרד ממסורת התפילה ביום הכיפורים.