רמב"ן על יום כיפור: דבר תורה קצר ומרתק על גדולתו של יום הכפרה השנתי

על יום הכיפורים נאמר בספר ויקרא:

"אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'".

הרמב"ן עוסק במילה "אך" בתורה ובפרשנות המשמעות שלה.

כה דבריו:

"אך בעשור לחדש - כל אכין ורקין שבתורה מעוטין (ר"ה יז סנהדרין מט). מכפר הוא על השבים ואינו מכפר על שאינן שבים, לשון רש"י מדברי רבותינו (בת"כ כאן שבועות יג)".

הרמב"ן מצטט את דברי רש"י, שמפרש את המילה "אך" בצורה מצמצמת ומגדיר אותה כ"בלבד". הוא מתבסס על חז"ל ואומר שבמקרים רבים בתורה, המילה "אך" באה להגביל או לצמצם עניין מסוים. לדוגמה, רש"י מסביר ש"ביום הכיפורים" מכפר רק על אלו ששבים בתשובה ואינו מכפר על אלו שלא שבים, כלומר הכפרה ביום הכיפורים מוגבלת רק לשבים בתשובה.

הרמב"ן חולק על רש"י ותוהה:

"ואם כן יהיה טעם הכתוב כי באחד לחודש יהיה לכם לכולכם יום זכרון תרועה, שתהיו כולכם נדונין לפניו, אך יהיה למקצתכם בעשור לחדש הזה יום הכפורים, והנה הוא כטעם "בלבד", וכן שא נא חטאתי אך הפעם (שמות י יז) וכן הרק אך במשה (במדבר יב ב) הבלבד במשה וכן אך בחמשה עשר יום לחודש השביעי (פסוק לט) יאמר בלבד בחמשה עשר תחוגו את חג ה' שבעת ימים לא רצופים שאין חגיגה דוחה שבת, ובדרך הזה תפרשנו בכל המצותו כפי קבלת רבותינו, וכמוהו אך טרף טרף (בראשית מד כח) שלא נעשה בו ענין אחר לבד הטרף, וכן כי היו בני ישראל ובני יהודה אך עושים הרע בעיני מנעורותיהם כי בני ישראל אך מכעיסים אותי (ירמיהו לב ל) שלא יעשו דבר אחר.

הרמב"ן טוען שדרך פרשנותו של רש"י אינה מתאימה לכל המקרים בהם מופיעה המילה "אך" בתורה. הוא מראה דוגמאות מהמקומות השונים בהם מופיעה המילה "אך", ומתבונן בפרשנותה בהקשרים אחרים כדי להדגים שלעיתים המילה הזו לא באה להגביל או לצמצם, אלא להדגיש את אמיתות הדבר.

מפרש הרמב"ן כי לדעתו על דרך הפשט, משמעות המילה "אך" היא "אכן" – לאמת העניין.

כה דבריו:

"ועל דרך הפשט "אך" טעמו "אכן" לאמת הענין 'אכן נודע הדבר' (שמות יב יד) 'אכן כאדם תמותון' (תהלים פב ז) 'אכן בעשור לחודש יום הכיפורים' - הוא הבטחה באמיתת הענין. יאמר באחד לחודש יום הדין, אמנם בעשור לחודש יום כיפורים - על כן תענו את נפשותיכם וכל מלאכה לא תעשו, וכן 'אך עצמי ובשרי אתה' (בראשית כט יד) 'אך מלך ישראל הוא' (מלכים א כב לב) 'אך טוב לישראל אלהים לברי לבב' (תהלים עג א) וכן פירוש "אך את שבתותי תשמורו" (שמות לא יב) הנה צויתי אתכם במלאכת המשכן, אכן את שבתותי תשמרו לעולם, וכן כולם יתפרשו לך בדרך הזה אם תשכיל בהם".

כלומר, לפי הרמב"ן, על דרך הפשט, המילה "אך" משמעותה "אכן", כלומר היא משמשת לאמת את הדברים ולהדגיש את אמיתותם. לדוגמה, בפסוק "אך בעשור לחודש הזה יום הכיפורים" (ויקרא כ"ג) משמעות ה"אך" היא לא לצמצם את הכפרה רק לחלק מהאנשים, אלא לאשר ולהדגיש שהכפרה מתרחשת ביום הכיפורים.

לסיכום, לפי רש"י, המילה "אך" מצמצמת ומגבילה את העניין המדובר, ולפי הרמב"ן, המילה "אך" באה לאשר ולחזק את אמיתות העניין: "הבטחה באמיתות העניין כי בעשור לחודש יום כיפורים".

בהמשך פירושו מסביר הרמב"ן את המילים: "בעצם היום הזה" - "כי יום כיפורים הוא בגופו לכפר עליכם, מלבד כפרת הקרבנות". הרמב"ן מדגיש שיום הכיפורים עצמו, בעצם מהותו וקדושתו, מכפר על עם ישראל, ולא רק באמצעות הקרבנות המוקרבים בו. הכפרה ביום הכיפורים היא עניין מהותי ליום זה, והיא מתקיימת בזכות קדושת היום עצמו, מעבר לכל הקרבנות והטקסים הנערכים בו. כלומר, הכפרה מגיעה גם ללא תלות בקרבנות, שכן קדושת היום עצמו מחוללת את הכפרה.