זכוכית לבנה: פרטים מרתקים על הפלא העתיק בנחלת זבולון

"אמר זבולון לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם! לאחי, נתת להם שדות וכרמים, ולי נתת הרים וגבעות. לאחי, נתת להם ארצות – ולי נתת ימים ונהרות. אמר לו: כולן צריכין לך על ידי חלזון, שנאמר ושפני טמוני חול. תני רב יוסף: שפני – זה חלזון, טמוני – זו טרית, חול – זו זכוכית לבנה" (מגילה ו ע"א).

חז"ל מספרים לנו כאן, כי בנחלת זבולון היתה ברכה מיוחדת של זכוכית לבנה. נחלת זבולון היא באזור חיפה. מהי אותה זכוכית לבנה?

רש"י כותב: "זכוכית לבנה – היוצא מן החול, וחול של זבולון חשוב משאר חולות, וראוי לזכוכית לבנה".

בירושלמי סוכה פרק ששי אמרו: "משחרב בית המקדש פסקה זכוכית לבנה, מהו זכוכית לבנה? שהיתה מתקפלת". לפי "תורה תמימה" היא היתה מתקפלת כפשוטו, זכוכית רכה כל כך עד שהיא יכולה להתקפל. "והיתה מין זכוכית מצוינת בתכונה מיוחדת שהיתה לה, והיא באמת בטלה כולה בהחלט, לא תראה עוד ולא תמצא עוד, אבל אין לה כל שייכות וייחס עם סתם זכוכית לבנה".

לפי חוקר הטבע הרומאי, מקורה של הזכוכית הוא אכן מפרץ חיפה, וכך הוא מתאר: "סוחרי נתר נקלעו פעם לחוף זה [בין עכו לחיפה], ולעת ערב ניגשו להכין את מזונם על חוף הים. כיוון שלא מצאו אבנים לשים עליהם את הקדרות, הם השתמשו בכמה גושי נתר מהאונייה, כשהעלו אש וחול שפת הים התערב בנתר, החל זורם נוזל בלתי מוכר. כך נוצרה הזכוכית".

מה מיוחד בחול של חיפה? כדי ליצור זכוכית צריכים חול קוורצי – שיש בו מינרל בשם קוורץ. חול כזה מצוי במדבר הנובי, בדרום מצרים. גרגיריו שטים בנהל הנילוס עד הים התיכון, ממשיכים להיסחף בזרם לאורך החופים, ושם הם "נלכדים" במפרץ חיפה. זרם החול הזה גם מגדיל ומרחיב את המפרץ, ולכן כיום הוא גדול יותר מאשר היה בימי קדם. גרגרי החול של חיפה הם הדקים ביותר מכל שאר המקומות בארץ, ולכן המתאימים ביותר לתעשיית הזכוכית.

בזמנו של יוסף בן מתתיהו היתה תעשיית זכוכית פורחת באזור, וכך הוא מתאר: "במרחק כשתי איצטדיות מן העיר זורם הנהר הזעיר בלאוס (כיום נעמן) וסמוך לו נמצא מקום נפלא מאד, שטחו כמאה אמה. הוא עשוי שקע עגול, שנוצר שם חול של זכוכית. כשנכנסות למקום זה כמה וכמה ספינות ומרוקנות את האגן מן החול שלו, הוא חוזר ומתמלא מיד על ידי פעולה הרוחות, כאילו על פי הזמנה הם מפיחים לתוכו חול פשוט מן החוף, והוא נהפך חיש מהר על ידי הבור לחול של זכוכית".

אחרי חורבן הבית, כאשר הארץ נעזבה לאט לאט מיושביה, כנראה נהרס גם פלא הטבע הזה, ושוב לא ניתן לייצר זכוכית לבנה, אותו מחצב יחודי שידעו אבותינו לייצר בזמן שבית המקדש היה קיים.

לדברי יעל רוזן, ראש  מדור זכוכית ברשות העתיקות: "העדויות ההיסטוריות מהתקופה הרומתי מספרות שאזור עמק עכו היה ידוע בחול המשובח שנמצא בו, שהתאים ביותר לייצור זכוכית. בדיקות כימיות שנעשו לכלי זכוכית מתקופה זו שנתגלו עד כה באתרים באירופה ובספינות טרופות באגן הים התיכון, העידו על כך שמקור הזכוכית באזורנו".

בלוח תעריפים לכלי זכוכית שנכתב מטעם הקיסר דיקליטינוס, מוזכרת "זכוכית יהודאית".

מה שמעניין הוא, שהשם "בלאוס", שהיה אז שמו של נחל נעמן, כאמור, הפך לכינוי של אחד מסוגי הזכוכית, וחז"ל אמרו (פסיקתא רבתי י"א): "כחול הים, מה דרכו של חול, אדם מכניסו לאור, מוציאו בולוס, ועושה הימנו כלי זכוכית, כך ישראל נכנסים לאור ויוצאים חיים".