יום כיפור 2024
14 מושגים ליום כיפור: מכפרות ועד נעילה – כל מה שחשוב לדעת
מהם חמשת העינויים? מה משמעות הקיטל? ואיך מתבצעות כפרות? 14 מושגים מרכזיים שילוו אתכם ביום הכיפורים
- נעמה גרין
- ח' תשרי התשפ"ה
יום הכיפורים, הידוע כיום הקדוש ביותר בשנה, נושא עמו משמעות עמוקה של טהרה וכפרה. יום זה כולל בתוכו מושגים ומונחים רבים. לפניכם מקבץ המבאר את משמעותן של המושגים העיקריים הקשורים ליום כיפור.
5 עינויים
חמשת העינויים הם חמישה איסורי תענוגות החלים בתעניות ציבור חמורות. עינויים אלה נאסרו ביום הכיפורים, כחלק ממצוות התענית.
(צילום: shutterstock)
חמשת העינויים הם: איסור אכילה ושתייה, איסור רחיצה, איסור סיכה, איסור נעילת הסנדל ואיסור תשמיש המיטה. בעוד שאיסור אכילה ושתייה ביום הכיפורים הוא איסור תורה, שהעובר עליו עונשו בכרת, ביחס לשאר האיסורים קיימת מחלוקת אם הם אסורים מהתורה או מדברי קבלה, אך מוסכם שאין עונש כרת על העובר על אחד מהם.
צום
הצום, אחד מחמשת העינויים, לא בא רק כדי לכפר על עוונות. יש לו משמעות נוספת: ביום-הכיפורים, כאשר אצל כל יהודי מתגלה נקודת היהדות הפנימית, צריך להתנתק לחלוטין מעולם החומר. האכילה והשתייה, צרכים טבעיים של הגוף, מפריעות לנו בשעה שהנפש מתגלה ופורצת החוצה. לכן אנו צמים, מתנתקים מעולם החומר, לובשים לבן ודומים למלאכים.
קיטל – בגד לבן
קיטל היא גלימה לבנה שלובשים יהודים אשכנזים בתפילות יום הכיפורים. יש 2 סיבות למנהג זה: לפי דעה אחת הקיטל מסמל ניקיון מן החטא כמו המלאכים. לפי סברה שנייה הקיטל נועד לעורר את האדם אל התשובה, משום שהקיטל מזכיר לו את יום המיתה בהיותו דומה לתכריכי המת.
וידוי ו'על חטא'
וידוי הוא אחד מחלקי התשובה, והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה.
כך כתב הרמב"ם במשנה תורה: "כיצד מתודין? אומר: 'אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך הרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה' וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בעניין זה הרי זה משובח".
(צילום: shutterstock)
כפרות
כפרות הוא מנהג שנערך בערב יום הכיפורים. על פי המסורת, מסובבים תרנגול מעל ראשו של כל יהודי ומבקשים שהתרנגול ילך למיתה, ותמורתו ילך האדם לחיים טובים ולשלום. לאחר מכן נמסר התרנגול לשחיטה, וניתן לרוב כצדקה לעניים, או נפדה בכסף הנמסר לעניים, ונקרא "פדיון כפרות". כיום יש כאלה המקיימים את המנהג בדג או בכסף במקום בתרנגול.
(צילום: shutterstock)
סעודה מפסקת
סעודה מפסקת היא הסעודה האחרונה הנאכלת לפני יום תענית מלא ביהדות. הסעודה המפסקת נקראת כך מכיוון שהיא ה'מפסיקה' את האכילה, ולאחריה מתחיל צום.
(צילום: shutterstock)
ברכת הילדים
ברכת הבנים היא ברכה הנהוגה בחלק מקהילות ישראל, בה ההורים, או האב בלבד, מברכים את ילדיהם בליל שבת ובערב יום הכיפורים. נוסח הברכה העיקרי הוא שלושת הפסוקים של ברכת כהנים.
ברכה זו היא מנהג שמתועד לראשונה בראשית תקופת האחרונים.
(צילום: shutterstock)
נר נשמה
נהוג להדליק בערב יום כיפור "נר נשמה" לזכר נשמת הורה שנפטר. זאת מפני שיום הכיפורים הוא יום גורלי ומכריע לא רק עבור אנשים חיים, אלא גם עבור נשמות הנפטרים שכבר נמצאות בגן עדן. גם הן נידונות במשפט בבית דין של מעלה, וכשמדליקים עבורן נר בעולם הזה הן זוכות להתעלות למדרגה רוחנית גבוהה יותר.
חמש תפילות
ביום הכיפורים מתפללים 5 תפילות: ערבית, שחרית ומנחה הקבועים בכל יום. מוסף שנקבע לכל שבת וחג, כנגד קרבן המוספים שהקריבו במקדש, ותפילה חמישית – לכבוד קדושת היום המיוחד, זוהי תפילת נעילה.
(צילום: shutterstock)
כל נדרי
כל נדרי היא תפילה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום כיפור, הכוללת הכרזה על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים. מקורה וזמן חיבורה של התפילה אינם ידועים, אך מעריכים שנתחברה בתקופת הגאונים, והיא נאמרת בארמית, שפת הדיבור של רבים מהיהודים בתקופה זו. עניין התרת נדרים בתחילת השנה מוזכרת בתלמוד. בשל זמן אמירתה של התפילה, עם כניסת יום כיפור, ובשל הלחן המרטיט שלה המקובל בקהילות האשכנזיות, היא הפכה לאחת התפילות הידועות ומהסמלים הבולטים של יום כיפור.
להרחבה על תפילת כל נדרי, הקליקו כאן
י"ג מידות
י"ג מידות הרחמים הן שלוש עשרה 'תכונות' אלוקיות, כביכול, שבהן אלוקים מנהיג את העולם ברחמים וסולח על החטאים.
התורה מספרת כי לאחר חטא העגל, עלה משה כמה פעמים להר סיני אל אלוקים, לבקש סליחה ומחילה עבור עם ישראל על העוון הנורא. בפעם השלישית הוא שהה שם ארבעים יום וארבעים לילה ברציפות, עד שבי' בתשרי אלוקים התרצה, מסר למשה את לוחות הברית החדשים ומחל לעם ישראל על חטא העגל. מאז, נקבע היום הזה לנצח כיום כפרה עולמית – היום שבו אלוקים מכפר לכל מי ששב בתשובה.
באותה עת שמשה שהה בהר, כשחילה את פני השם, הוא ניצל את עת הרצון וביקש מאלוקים שיתגלה לפניו – "הראני נא את כבודך". הקדוש ברוך הוא הסכים לאפשר למשה לחזות בהתגלות האלוקית הנשגבה ביותר, וכפי שמתואר בתורה: "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: ה' ה' אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים". בפסוקים האלו מרומזות כל מידות הרחמים.
כותב רבנו בחיי מילים נפלאות: "כל המבין שלוש עשרה מידות... ומתפלל בהן בכוונה, אין תפילתו חוזרת ריקם".
נעילה
תפילת נעילה היא התפילה האחרונה של יום הכיפורים. במהלך התפילה נחתם הדין שנכתב בראש השנה. מדובר בתפילה האחרונה של היום הקדוש, שנאמרת ממש ברגעים שבהם השערים ננעלים והחתימה הסופית של גורלנו נקבעת לשנה הבאה. בשעה זו, הלבבות פתוחים, ארון הקודש פתוח, והעם כולו מרגיש את נוכחות השכינה קרובה מאי פעם.
להרחבה על תפילת נעילה, הקליקו כאן
כפרת עוונות
על יום-הכיפורים נאמר: "עיצומו של יום מכפר". כלומר, יום-הכיפורים עצמו יש בו כוח של כפרה. במשך השנה קורה שהאדם חוטא. הוא מכתים את נשמתו בכתמים, ובאמת צריך לנקותם ולתקנם. אבל האמת היא, שהכתמים והפגמים הם חיצוניים בלבד. עמוק בפנים, כל יהודי הוא טוב, זך ונקי. בתוך נפשו הוא טהור וקדוש. יצרו הוא שהחטיאו, בניגוד לרצונו האמיתי והפנימי. אמת פנימית זו מוסתרת בדרך-כלל, ואין היא מתגלה.
ביום-הכיפורים נקלפות השכבות החיצוניות, והנשמה הפנימית מתגלה במלוא זוהרה. הקדוש-ברוך-הוא מתקרב אלינו ביום הזה, והדבר מעורר את הנשמה שבקרבנו להסיר מעליה את כל השכבות החיצוניות ולגלות את מהותה האמיתית.
ואז מתגלה שבעצם אין שום חטא! מתברר, שיהודי בתוך-תוכו הוא יהלום בוהק, אשר שום חטא אינו יכול לפגוע בו. ביום-הכיפורים מתגלה היהודי האמיתי!
כל זה מותנה בדבר אחד: בקיום צום יום-הכיפורים. אם חלילה מפרים את הצום, חל הכלל: "אין קטגור נעשה סנגור". כלומר: הואיל ועל-ידי הפרת הצום נעשה יום- הכיפורים עצמו גורם מפליל - אין הוא יכול לסנגר ולכפר.
(איור: shutterstock)
סדר העבודה
אמירת סדר העבודה היא מנהג קדום, לומר במהלך יום הכיפורים את סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים כתחליף לביצועו בפועל, לאחר חורבן הבית. המנהג העיקרי הוא לומר את סדר העבודה בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף, שעיקרה הוא העבודה במקדש.