"תיעדנו את הרגעים הקשים ביותר ואת ההתכתבויות האחרונות"

"כשמדברים על תערוכה חושבים בדרך כלל על יצירות אמנות, אך במקרה שלנו זה משהו אחר לגמרי", את הדברים אומרת ימית ניומן, האוצרת של תערוכה יחידה מסוגה בעולם – תערוכת "מבעד לעיניהם" המביאה את סיפורם של תושבי כפר עזה.

אלפי אנשים הספיקו לבקר בימים האחרונים בתערוכה המוצגת בקיבוץ שפיים, אשר מארח את תושבי כפר עזה במשך השנה האחרונה. המבקרים נחשפו לתערוכה מיוחדת במינה המוצגת מתוך נקודת מבטם של תושבי הקיבוץ את מה שעבר עליהם במתקפת הפתע המחרידה בשמחת תורה.

"לא התבססנו בתערוכה אפילו במעט על תיעוד של החמאס או גופי טרור אחרים, כי באופן עקרוני זה לא מתאים לנו", מבהירה ניומן. "השתמשנו אך ורק בחומרים של בני הקיבוץ, ובתכנים שהם אישרו וחשבו שהם ראויים להפצה ולזיכרון עולם".

64 דמויות, 64 עולמות

כאשר ניומן מדברת על התערוכה קולה נשבר. בשונה מתערוכות רגילות בהן האומנים שואפים להציג כמה שיותר יצירות, מובן מאליו שהתושבים היו מוותרים בחפץ לב על התצוגות שמופיעות בחדרים. לא קל לספר על מה שמוצג בה, וככל שממשיכים לשוחח, כך מובנת ההוראה שאין כניסה לתערוכה לילדים מתחת גיל 13, בשל המראות הקשים.

התערוכה נפתחת באולם גדול בו מוצגים סיפוריהם של שישים וארבעה הנרצחים בכפר עזה. תמונותיהם הגדולות ממלאות את קירות החדר – עם חיוכיהם הבלתי נשכחים, הצחוק בעיניים, הקמט באף, והנמשים החמודים. מזכירים לכולנו שפעם היו ימים טובים יותר.

לצדו של כל אחד מהנרצחים מופיע טקסט קצר בו מסופר איך והיכן נרצח, כמובן באישור המשפחה ובשיתופה המלא. בנוסף, ניצבים בחדר מסכים דרכם ניתן לצפות בתמונות מתוך חייו של כל אחד מהנרצחים עד ליום הטבח. במרכז החדר מוצב ספר הספדים עב כרס המורכב מהספדים שנישאו על הנרצחים בלוויות ובאזכרות. ניומן מציינת כי זהו ספר מרגש ומטלטל במיוחד. "רבים מבני הקיבוץ מכירים את הסיפורים, אך עד היום הם סופרו על כל אחד בנפרד, וזו הפעם הראשונה בה הם מקובצים יחד", היא מבהירה.

גבורת כיתת הכוננות

מחדרם של נרצחי הקיבוץ עוברים להמשך התערוכה, שם מוצג סיפורה של כיתת הכוננות של כפר עזה. "בחרנו להציג את פעילות כיתת הכוננות באמצעות ווידאו-ארט שמוקרן על גבי שולחן גדול", מסבירה ניומן. "באופן זה אנשים שמתכנסים סביב השולחן יכולים לעקוב באופן ברור אחרי מעשיהם של 15 חברי כיתת הכוננות בכל מקום שהם הגיעו אליו, ופשוט לראות את סיפור הגבורה שלהם בעת שנלחמו בגבורה בלתי נתפסת מול מאות מחבלים, וכתוצאה מכך נפלו שבעה מהם בקרב".

הגבורה האדירה נמשכת גם הלאה, בתצוגה הבאה בה מוצג סיפורם של החיילים שנלחמו בקרב בכפר עזה, ומוצגות תמונותיהם של 27 החיילים שנהרגו, לצד סיפוריהם האישיים. "רוב החיילים שמוצגים כאן נפלו בקרב בשמחת תורה", מבהירה ניומן, "אך יש גם כאלו שנלחמו בכפר עזה ושרדו, אך נפלו לאחר מכן בהמשך לחימתם בעזה. החלטנו להנציחם גם כן אצלנו בתערוכה. לצערי ממש ערב פתיחת התערוכה נאלצנו להוסיף חייל נוסף שנפל במערכה".

ההתכתבויות האחרונות

בחדר הבא של התערוכה מצפה למבקרים מחזה מצמרר. זהו סיפור התכתבויות קבוצות הווטסאפ מאותן שעות איומות וקשות, שמוצג על גבי שמונה מסכים גדולים.

"לא היה קל לאנשי הקיבוץ לחשוף את ההתכתבויות מאותו יום, כי זה החזיר אותם בבת אחת לאחור", מספרת ניומן, "לבסוף הם החליטו בכל זאת לחשוף את ההתכתבויות שזועקות לשמיים, חלקן מכילות את המילים האחרונות של נרצחים או חטופים שנייה לפני שנחטפו. את האהבה שהם שולחים למשפחותיהם, את הבקשה להמשיך בחיים ולטפל ביקרים להם מכל.

"בהתכתבויות ניתן לראות גם את הדיסוננס המצמרר, כשהבוקר נפתח בהתכתבויות סתמיות של 'בוקר טוב', ממשיך לאחר מכן בתהיות אודות האזעקות ושמועות על מחבלים שחדרו לקיבוץ, ומסתיים בקריאות שבר וזעקות מפלחות לב. בחלק מהקבוצות ניתן לראות גם דיווחים בזמן אמת על החילוץ. כך למשל בקבוצה שאליה הצטרפו חיילי צה"ל במטרה להתכתב עם תושבים כדי לחלצם מהבתים.

"יש קבוצה מסוימת שנקראת 'יד שנייה', שעד ליום הטבח ריכזה החלפת פריטי יד שנייה כפי שכולנו מכירים, אך ביום הטבח הפכה לקבוצה גדולה ומשמעותית מאוד בה הועברו מסרים מצילי חיים. קבוצה נוספת שהפכה למשמעותית מאוד היא קבוצת הדור הצעיר, שרבים מהם נרצחו או נחטפו. קשה מאוד לקרוא את הטקסטים שנכתבו שם, אך לאחר התייעצות ארוכה עם התושבים החלטנו להעלות את רובם, כי אלו מסרים חשובים מאין כמותם, וחשוב מאוד להשמיע אותם לעולם וגם לנו".

"הצילו! שלושה חטופים"

בשלב הבא עוברים המבקרים בתערוכה ל"מרחב החטופים" שלמעשה הוא אזור המחולק לשני צירי זמן: האחד מתעד את השעות הקשות של החטיפה, עם סיפור החטיפה של כל אחד מהאנשים שנחטפו, וציר הזמן השני משקף את מה שנעשה מאז החטיפה ועד היום במשך השנה האחרונה, עם תיעוד המאבק של משפחות החטופים, כולל סיפוריהם של החטופים ששבו הביתה, ביניהם ילדים קטנים. לבסוף מתעד המרחב את חמשת החטופים מכפר עזה שמצויים עדיין בשבי - אמילי דמארי, התאומים זיו וגלי ברמן, דורון שטיינברכר וקית' סיגל.

במרכזו של מרחב החטופים מוצגים השלטים המקוריים של אלון שמריז ויותם חיים, שניהם תושבי כפר עזה, שהצליחו להימלט מהשבי יחד עם חטוף נוסף – סאמר טלאלקה, אך למרבה הצער נהרגו בשוגג מאש כוחותינו. "כולנו זוכרים את השלטים המטלטלים שהם השאירו בבתים בהם התחבאו, עליהם כתובות מילים באמצעות תבלינים: 'הצילו! שלושה חטופים!' קיבלנו לידינו את השלטים המקוריים ואנו מציגים אותם בתערוכה, כתיעוד מצמרר", מספרת ניומן.

עוד יבואו ימים

את סיומה של התערוכה בחרו היזמים להציג דווקא בבית התרבות, לשם יוצאים המבקרים ונחשפים בקוטביות מצמררת אל החיים בכפר עזה של לפני שמחת תורה תשפ"ד. אל הבתים והילדים המתרוצצים בשבילים, אל העגלול הידוע, הטרקטורים ומשחקי הכדורגל, ואילו בצד הנגדי מופיעות התמונות הקשות של הבתים ההרוסים והמסומנים, עם מקרא בו מצוין מה המשמעות של כל סימון. התמונות קשות ומשקפות את מה שהתחולל בכפר עזה.

לאחר מכן במרחב בית התרבות מציגים תיעודים וסרטי וידאו שנעשו על ידי קסטינה הפקות ובן כהן, בהם ניצולים מספרים באופן מדויק על מה שעבר עליהם. בנוסף, נשמעים במרחב סיפורי הפצועים, חלקם קשה, שמתעדים את השיקום שלהם.

"בחרנו לסיים בתקווה", מבהירה ניומן, "ואנו מציגים באולם חפצי אומנות ויצירות שונות שניצולי כפר עזה ייצרו במו ידיהם, כאשר היו בקיבוץ שפיים. הם קיבלו כל כך הרבה חום ואהבה, כאשר הגיעו אליהם מתנדבים מכל הארץ והעניקו להם טיפולים בנפש בתחום הסדנאות והיצירה. אנו מציגים את היצירות מתוך מטרה להראות שלמרות כל מה שעבר על קהילת כפר עזה, אנו מאמינים שנצא מכאן למקום טוב יותר, ואחרי שכל החטופים יחזרו נוכל להמשיך הלאה ולהאמין שעוד נשוב ונשתקם".