11 מושגים לחג סוכות: מאושפיזין ועד הקפות שניות – כל מה שחשוב לדעת

1. אושפיזין

אושפיזין (בארמית "אורחים") הם שבעה צדיקים שמתארחים לפי הזוהר בסוכתו של היהודי בחג סוכות, כאשר בכל יום משבעת ימי החג מגיע צדיק אחד בראש והשאר מתלווים אליו. בקהילות רבות נוהגים להזמין את האושפיזין לסוכה בנוסח הזמנה מיוחד.

לפי המנהג האשכנזי על פי הזוהר: ביום הראשון – אברהם. ביום השני – יצחק. ביום שלישי – יעקב. ביום הרביעי – יוסף. ביום החמישי – משה. ביום השישי – אהרן. ביום השביעי – דוד.

לפי המנהג הספרדי והחסידי (לפי מבנה הספירות) על פי האר"י: ביום הראשון – אברהם. ביום השני – יצחק. ביום שלישי – יעקב. ביום הרביעי – משה. ביום החמישי – אהרן. ביום השישי – יוסף. ביום השביעי – דוד.

2. אכילה בסוכה

מצוות אכילה בסוכה היא אחד ממרכיבי מצוות הישיבה בסוכה הנלמדת מהפסוק: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים". בשונה מהמרכיב השני של מצוות הסוכה, חובת השינה בסוכה, הכוללת כל סוג של שינה - שינת קבע ושנת ארעי כאחד, חובת האכילה בסוכה כוללת רק אכילת קבע ולא אכילת ארעי.

(צילום: shutterstock)

מעבר למצווה הכללית לאכול בשבעת ימי חג הסוכות בסוכה, למדו חכמים מדרשת הפסוקים שישנה חובה מהתורה לאכול כזית לחם בסוכה בלילה הראשון של חג הסוכות, כדוגמת מצוות אכילת כזית מצה בליל הסדר.

3. הושענא רבה

הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי. בזמן שבית המקדש היה קיים, נהגה מצוות ערבה מן התורה (מהלכה למשה מסיני). בכל יום היו מקיפים את המזבח פעם אחת, וביום השביעי (שהוא היום השישי של חול המועד) שבעה פעמים. משחרב בית המקדש הנהיגו נביאים ליטול ערבה ביום זה ולקיים חיבוט ערבה. ביום זה נהוג לומר פיוטי הושענות רבים יותר מבשאר ששת ימי החג, ומכאן שמו.

(צילום: shutterstock)

הושענא רבה הוא היום האחרון של חג הסוכות, וביום שאחריו חל חג שמיני עצרת, שהוא יום טוב.

בספר הזוהר נאמר כי יום זה הוא לא רק יום דין על המים, אלא גם יום חיתומו הסופי של הדין הכללי שנידון האדם בראש השנה ויום הכיפורים.

4. שמיני עצרת / שמחת תורה     

שמיני עצרת הוא חג מהתורה החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות. הוא מתקיים אמנם בסמיכות לסוכות, אך נחשב כחג נפרד, השייך בעיקרו לימים נוראים ולא לשלוש רגלים. שמיני עצרת הוא יום טוב ומצווה מהתורה לשבות בו ממלאכה, מלבד מלאכת אוכל נפש.

(צילום: shutterstock)

בארץ ישראל חל באותו יום גם חג שמחת תורה, וזהו השם הפופולרי והמוכר יותר ליום זה, אולם אין מדובר באותו החג; שמיני עצרת הוא חג מדאורייתא, ואילו שמחת תורה נקבע רק בימי הגאונים. בארצות חו"ל, שבהן נהוג יום טוב שני של גלויות בחגים דאורייתא, ההבחנה בין החגים ברורה: היום שלאחר חג הסוכות (כ"ב בתשרי) הוא שמיני עצרת, וביום טוב השני שנוסף לו למחרת חוגגים את שמחת תורה.

5. הושענות

הושענות הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות, ובה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים ערבות בצדיו. בימינו נוהגים בתפילת שחרית בחג הסוכות, למעט בשבת, להקיף את הבימה עם ארבעת המינים ביד ולומר פיוטי הושענות, זכר למקדש. בכל יום מקיפים את הבימה פעם אחת, ובהושענא רבה מקיפים את הבימה שבע פעמים. בלשון חז"ל נקראת מצווה זו גם מצוות ערבה במקדש.

6. שמחת בית השואבה

שמחת בית השואבה היא מנהג יהודי עתיק שהתקיים בימי חג הסוכות לקראת שאיבת המים למצוות ניסוך המים בבית המקדש. במשך כל השנה היו מנסכים יין על המזבח עם הקרבת הקרבנות, ובשבעת ימי חג הסוכות בלבד היו מנסכים מים בנוסף. בימי חול המועד נלוו לניסוך המים שורה של טקסים שמחים במיוחד שנקראו "שמחת בית השואבה". הם החלו לאחר תמיד של בין הערביים, ונמשכו כל הלילה והסתיימו בשאיבת המים ממעיין השילוח וניסוכם על המזבח עם בוקר.

7. תיקון ליל הושענא רבה

תיקון ליל הושענא רבה הוא סדר לימוד ותפילות המיועד לליל הושענא רבה, היום האחרון של חג הסוכות, לפני חצות הלילה. לתיקון מספר נוסחים, וברובן הוא כולל קריאת ספר דברים ופסוקים מספר תהילים.

8. מסכת סוכה

מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים. במסכת סוכה יש 5 פרקים, והיא מונה 53 משניות.

9. מצוות שמחה בסוכות

מצוות שמחת הרגלים או שמחת יום טוב מחייבת לשמוח בשלוש הרגלים, פסח שבועות וסוכות ושמיני עצרת. התורה מצווה, כחלק ממצוות השמחה, שעל האדם לא לשמוח לבדו אלא לשמח עמו את בני משפחתו ואת העניים.

עיקרה של מצוות שמחה, בזמן שבית המקדש קיים, הוא לאכול בשר קרבן, בדרך כלל קרבן שלמים, המכונים שלמי שמחה.

10. שינה בסוכה

מצוות שינה בסוכה היא אחד ממרכיבי מצוות הישיבה בסוכה הנלמדת מהפסוק: :בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים". בשונה מהמרכיב השני של מצוות הסוכה, חובת האכילה בסוכה, הכוללת רק אכילת קבע ולא אכילת ארעי, חובת השינה בסוכה כוללת כל סוג של שינה - שינת קבע ושנת ארעי כאחד.

(צילום: shutterstock)

11. הקפות שניות

הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת האריז"ל, לפיו מקיימים במוצאי שמחת תורה פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים בכלי זמר.