"סוכה ולולב לעם סגולה": הפיוט שמגלה את סודם של ארבעת המינים

הפיוט "סוכה ולולב לעם סגולה" הוא חלק מרכזי ממסורת שירת התפילה בחג הסוכות. פיוט זה מתאר את הקשר העמוק בין עם ישראל למצוות חג הסוכות, תוך התמקדות בסוכה ובארבעת המינים. הוא נחשב לאחד הפיוטים המהללים את שמחת החג ומבקש להדגיש את הסמליות הרוחנית העמוקה של מצוות אלו.

זהות המחבר וזמן חיבור הפיוט

הפיוט "סוכה ולולב לעם סגולה" חובר על ידי המשורר ר' משה בן יעקב אדהאן, שחי במרוקו באזור הסהרה. ר' משה אדהאן היה אב בית דין ומנהיג רוחני של קהילת יהודי מקנס, שם הוא שימש בתפקידים חשובים עד לאמצע המאה ה-18.

מקומו בסידור התפילה

"סוכה ולולב לעם סגולה" נמצא כחלק מקבוצת הפיוטים הנאמרים במהלך חג הסוכות, בדגש על הימים של חג הסוכות והושענא רבה, והוא נהוג במסורות בבל ועדות צפון אפריקה.

פיוט זה עשוי להיאמר במסגרת תפילת מוסף של החג, כחלק מההקפות או בתוספת להושענות. הוא מבטא את השמחה וההודיה שמאפיינות את חג הסוכות ומחבר את המתפללים לרוח החג באמצעות מילותיו ושירתו.

תוכן הפיוט

סוכה ולולב

הפיוט פותח בתיאור הסוכה והלולב, המייצגים את אחדות עם ישראל והחיבור למושגי הקודש. הסוכה נתפסת כמקום של מגוננות וחסד אלוקי, והלולב, כחלק מארבעת המינים, מסמל את ההתעלות הרוחנית של העם.

ארבעת המינים

המשך הפיוט עוסק במשמעותם הרוחנית של ארבעת המינים – לולב, אתרוג, הדס וערבה – כשהם מסמלים את החיבורים השונים בתוך עם ישראל ואת הקשר בין האדם לאלוקיו.

שמחת החג

הפיוט ממשיך בתיאור השמחה הגדולה המאפיינת את חג הסוכות. השמחה בחג הסוכות היא מצווה בפני עצמה, והפיוט מבקש להדגיש את השמחה הפנימית של האדם השומר את מצוות החג מתוך תחושת הודיה והכרת תודה.

מבנה הפיוט מבחינה אומנותית ספרותית

מבנה חריזה ומקצב

הפיוט "סוכה ולולב לעם סגולה" בנוי במבנה חריזה אחיד, כאשר לכל בית ישנה חריזה קבועה בסופו. הדבר מעניק לפיוט איכות מוסיקלית המאפשרת לשיר אותו במסגרת טקסית. המקצב המדויק משתנה בהתאם לנוסח השירה בבית הכנסת.

שימוש בתמונות ובדימויים

הפיוט עושה שימוש עשיר בדימויים וסמלים מעולם הטבע, במיוחד בדימויים הקשורים לארבעת המינים. הלולב והסוכה מופיעים כמוטיבים מרכזיים, כאשר כל אחד מהם נושא משמעות רוחנית עמוקה.

רמזים מקראיים ומדרשיים

הפיוט מכיל רמזים רבים לטקסטים מקראיים ומדרשיים, במיוחד לספר ויקרא שבו מצוות חג הסוכות מופיעות, וכן למדרשים המדגישים את חשיבותם הרוחנית של ארבעת המינים כסמלים לאחדות ולקשר בין עם ישראל לאלוקיו.

הפיוט "סוכה ולולב לעם סגולה" הוא חלק מהותי ממסורת חג הסוכות ומבטא את שמחת החג ואת הקשר הרוחני המיוחד הנוצר בין עם ישראל לאלוקיו. מבנהו האומנותי העשיר והדימויים המורכבים שבו הופכים אותו לחלק בלתי נפרד מהתפילות הנאמרות בחג, ומעוררים את המתפללים להעמיק במשמעותן של מצוות הסוכה והלולב.

סֻכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה / ר' משה בן יעקב אדהאן

סֻכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה.

יַחַד יָרֹנּוּ יִשְׂאוּ תְהִלָּה.

אֵל מִמִּצְרַיִם גְּאָלָנוּ.

דִּבְּרוׁת קָדְשׁוֹ הִשְׁמִיעָנוּ.

עֲנָנֵי כָבוֹד הִקִּיפָנוּ.

לְאַרְבַּע רוּחוֹת מַטָּה וּמַעְלָה.

נֹעַם דְּרָכָיו לָנוּ הוֹדִיעַ.

מִזִּיו הֲדָרוֹ לָנוּ הוֹפִיעַ.

דַּעַת יוֹם לְיוֹם אֹמֶר יַבִּיעַ.

דַּעַת יְחַוֶּה לַיְלָה לְלַיְלָה.

יִשְׂמַח יִשְׂרָאַל בְּצַל סֻכָּתוֹ.

יִסְתּוֹפֵף יֶחֱסֶה תַּחַת אֶבְרָתוֹ.

הַשֵׁם כִּכְתָבוֹ וְכִקְרִיאָתוֹ.

כְּמִסְפָּר סֻכָּה מִסְפָּרוֹ עָלָה.[1]

מֶה עָצְמוּ רָזֵי לוּלָב וּמִינָיו.

וְלִי מַה יָּקְרוּ מְאֹד עִנְיָנָיו.

אַשְרֵי טְהוֹר לֵב הַשָּׂם רַעְיוֹנָיו.

לְסוֹד מִצְוָתוֹ הַמְּעֻלָּה.

שֵם בֶּן אַרְבַּע בַּלּוּלָב חוֹנֶה.

בְּמִילוּי הֵהִי"ן בִּפְרָטָיו תִּמְנֶה.

נֹ(ו)כַח הַלוּלָב לַשִּׁדְרָה תִפְנֶה.

סְבִיבָיו מִינָיו גֹרֶן עֲגֻלָּה.

הֶהָדָס רוֹמֵז לִשְלוֹשָה אָבוֹת.

מֹשֶה אַהֲרוֹן בַּדֵּי עֲרָבוֹת.

יוֹסֵף לַלּוּלָב חֶמְדַּת לְבָבוֹת.

דָּוִד לַאֶתְרוֹג כַּלָּה כְּלוּלָה.

חוֹתַם תְּעוּדָה תַּתִּיר לְבִנְךָ.

זֶבֶד טוֹב תִּזְבֹּד לְעַם לְךָ.

קוֹרֵא וּמְיַחֵל לִישוּעָתְךָ.

יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בְּפִינוּ סֶלָה.