מִפִּי אֵל: הפיוט העתיק שחוגג את הקשר העמוק בין עם ישראל לתורה

הפיוט "מפי קל" הוא אחד מהשירים הנרגשים והמרגשים הנאמרים בשמחת תורה. פיוט זה, כשמו כן הוא, נועד להאדיר ולשבח את שמו של האל, והמסורת מספרת כי נהגו לשיר אותו בעיצומה של ההקפות סביב ספר התורה. הפיוט משקף את השמחה, את הקשר החי של עם ישראל עם התורה ואת המימד הרוחני העמוק שנמצא בלב החגיגות.

מִפִּי אֵל מִפִּי אֵל. יִתְבָּרַךְ יִשְׂרָאֵל:

אֵין אַדִּיר כַּיָי. וְאֵין בָּרוּךְ כְּבֶן עַמְרָם. אֵין גְּדוֹלָה כַּתּוֹרָה. וְאֵין דּוֹרְשָׁהּ כְּיִשְׂרָאֵל:

אֵין הָדוּר כַּיָי. וְאֵין וָתִיק כְּבֶן עַמְרָם. אֵין זַכָּאָה כַּתּוֹרָה. וְאֵין חוֹמְדָה כְּיִשְׂרָאֵל:

אֵין טָהוֹר כַּיָי. וְאֵין יָשָׁר כְּבֶן עַמְרָם. אֵין כְּבוּדָה כַּתּוֹרָה. וְאֵין לוֹמְדָהּ כְּיִשְׂרָאֵל:

אֵין מֶלֶךְ כַּיָי. וְאֵין נָבִיא כְּבֶן עַמְרָם. אֵין סְמוּכָה כַּתּוֹרָה. וְאֵין עוֹזְרָהּ כְּיִשְׂרָאֵל:

אֵין פּוֹדֶה כַּיָי. וְאֵין צַדִּיק כְּבֶן עַמְרָם. אֵין קְדוֹשָׁה כַּתוֹרָה. וְאֵין רוֹחֲשָׁה כְּיִשְׂרָאֵל:

אֵין שׁוֹמֵר כַּיָי. וְאֵין שָׁלֵם כְּבֶן עַמְרָם. אֵין תְּמִימָה כַּתּוֹרָה. וְאֵין תּוֹמְכָהּ כְּיִשְׂרָאֵל:

זהות המחבר ומתי חובר הפיוט

זהות מחבר הפיוט "מפי קל" אינה ודאית. לעיתים מיוחס הפיוט למחברים אנונימיים, אולם ידוע כי הוא התקבל במסורות אשכנז וספרד והפך לחלק בלתי נפרד ממנהגי שמחת תורה.

פיוט זה מושר בטקסים חגיגיים לאחר ההקפות, כאשר ספרי התורה נישאים בידיהם של המתפללים, במעמד שמסמל את הקשר הישיר בין הקהילה לבין ספרי התורה.

תוכן הפיוט

שבח לה' על נתינת התורה

הפיוט פותח בשבח לאל, המתואר כ"קל", שברא את העולם ונתן לעם ישראל את התורה. ההדגשה על "מפי קל" באה לציין את ההתגלות האלוקית, הנמסרת לעם ישראל דרך התורה.

הקשר בין ישראל לתורה

במהלך הפיוט מתואר הקשר ההדוק שבין עם ישראל לתורה. התורה נתפסת כדבר שאין לו תחליף עבור העם, ומהווה מקור חיים רוחני וגשמי.

שמחת התורה

הפיוט מתאר את השמחה האדירה שעם ישראל חווה בזמן שמחת תורה, כאשר הם חוגגים את השלמת קריאת התורה השנתית. זהו מעמד של שמחה ותחושת סיפוק מהעיסוק הבלתי פוסק בלימוד התורה.

מבנה הפיוט מבחינה אמנותית ספרותית

פתיחה חזרתית

הפיוט פותח בחזרה על הביטוי "מפי קל", המהווה מוטיב מרכזי החוזר שוב ושוב לאורך הפיוט, ויוצר אפקט מוזיקלי ושירתי שמסמל את השבח המתמיד לאל.

שפה עשירה ומשלב גבוה

השפה של הפיוט גבוהה, מלאה בביטויים מקראיים וביטויים פיוטיים המפארים את מעשי הבורא ואת התורה. ישנה תחושת רוממות וקדושה הנוצרת מהמילים הנבחרות.

מבנה שירי

המבנה השירי של הפיוט בנוי על בתים קצרים שחוזרים על עצמם במבנה מוזיקלי ברור. כל בית בנוי ממילים קצרות ומדויקות, וכל שורה משלימה את קודמתה ומדגישה את מרכזיות התורה והשמחה של עם ישראל.

סיום פיוטי

הפיוט מסתיים באמירה מחייבת של שבח ותודה לה' על התורה ועל החסדים הרבים שעשה עם ישראל. הסיום מדגיש את תחושת הסיפוק והשמחה של העם לאחר סיום הקריאה השנתית של התורה, ואת תחושת החיבור העמוק לה' ולתורתו.