סוכות
האושפיזין היומי: דוד המלך - בואו נכיר מקרוב
דוד המלך, שתכונותיו המנהיגותיות משפיעות על העם היהודי במשך דורות רבים, מתארח בסוכתנו כאושפיזין ביום השביעי של חג הסוכות. דוד המלך, המייצג את מידת הענווה והאמונה העמוקה, מלמד אותנו על הקשר הפנימי עם הבורא, על הכרת הטוב ועל צניעות, גם בעמדות כוח והשפעה
- אמיתי חניה
- פורסם כ' תשרי התשפ"ה
על פי מנהג הספרדים והאר"י הקדוש, יעקב אבינו, אבי האומה, מגיע לבקר בסוכותינו כאושפיזין ביום השביעי של חג הסוכות, הושענא רבה, שחל השנה ביום רביעי, כ"א בתשרי.
היכרות עם הדמות
דוד המלך, בן ישי מבית לחם, התחיל את דרכו כרועה צאן פשוט והפך למלך החשוב ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. הוא נודע כמי שייסד את ממלכת ישראל המאוחדת וכמי שהקים את ירושלים כבירתה. מעבר להישגיו הצבאיים והפוליטיים, דוד היה גם משורר – כתיבתו הפיוטית בספר תהילים מהווה עדות לעומק רגשותיו ולקשר הקרוב שלו עם ה'. דוד המלך מתואר כאיש אשר ידע לשלב בין כוח לבין רכות, בין עוצמה מדינית לבין ענווה ואמונה עמוקה.
דוחה פורענויות: הסגולות האדירות של קריאת תהילים, בפרט בעת צרה
תכונה בולטת: ענווה
אחת התכונות המרכזיות שמאפיינות את דוד המלך היא ענווה. על אף היותו מלך אדיר, דוד מעולם לא איבד את תחושת הקטנות והצניעות מול אלוקים. הדבר בא לידי ביטוי פעמים רבות בתהילים, שם הוא מבטא את תחושת התלות המוחלטת שלו בה' ואת הכרת התודה על כל הישגיו, למשל בפסוק: " שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד יְהוָה לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי" (תהילים קל"א, א').
גם ברגעי משבר, דוד אינו נופל לגאווה או לתחושת עליונות. כאשר נתקל בקללותיו של שמעי בן גרא, הוא בוחר להבליג ואומר: "ה' אמר לו קלל את דוד" (שמואל ב', ט"ז, י'), ביטוי לאמונתו שהכול בא מידי ה' ושאין הוא ראוי ליחס של כבוד יוצא דופן רק בשל היותו מלך.
למרות שהגיע למעמד רם כמלך ישראל וכמנהיג העם, דוד שמר על תחושת שפלות פנימית והכרה מתמדת בכך שהצלחותיו הן מתת ה'. אחד האירועים הבולטים שממחיש זאת הוא יחסו להקמת בית המקדש – למרות רצונו העז להקים את בית ה', הוא קיבל בענווה את הוראת ה' כי בנו שלמה יהיה זה שיבנה את המקדש. דוד לא ראה בכך עלבון אלא הודה לה' על ההבטחה שבית המלכות של זרעו יהיה בית המלכות של עם ישראל לנצח. תכונה זו ניכרת גם בדרכו האישית – דוד ביטא בעקביות את תחושת הקרבה לה' ואת התלות המוחלטת בו, כפי שבא לידי ביטוי בספר תהילים שכתב.
הרב זמיר כהן - גדולתו של דוד המלך: כיצד נבחר דוד להיות מלך על ישראל, ומה מיוחד במזמורי התהילים שחיבר? צפו
איך ניישם תכונה זו בחיי היומיום?
הענווה היא תכונה שאנו יכולים לקחת לדוגמה בחיינו האישיים. גם במצבים שבהם אנו מצליחים או זוכים להכרה, חשוב לזכור שההישגים הם תוצאה של כישרונות ומשאבים שהעניק לנו הבורא, ולא תוצאה בלעדית של מאמצינו.
הכרת הטוב והתנהלות בצניעות מאפשרות לנו להישאר קשובים לאחרים ולהעריך את מקומנו בעולם, מבלי להיכנס לגאווה. לדוגמה, כאשר אנו מתקדמים במקום העבודה או מקבלים מחמאות על הצלחות, עלינו לזכור להכיר תודה ולהישאר ענווים במקום להתרברב.
הרב יונתן גל-עד ודורון ביטון במפגשים מרתקים. והפעם: דוד המלך
דוד המלך מביא לסוכה לא רק את סיפור חייו העשיר, אלא גם את התכונה העמוקה של ענווה. במלכותו, בכוחו הצבאי, ובשיריו הפיוטיים – בכל אלו משתקפת ההכרה שלו בתלות המוחלטת באלוהים ובצורך להישאר צנוע ומלא הכרת הטוב. תכונה זו רלוונטית לחיינו היום, בכך שהיא מזכירה לנו את חשיבות ההתנהלות בענווה ורגישות כלפי הסובבים אותנו, מתוך הכרה שהכול הוא בידיו של הבורא.
מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בסיפור מדהים על דוד המלך ע"ה
דוד המלך - עובדות מפעימות על דמותו המופלאה, וסגולה מיוחדת