עובדות מרתקות על ה"פלא יועץ", ו-10 ציטוטים מאלפים מדבריו על מצוות סוכה

רבי אליעזר פאפו (תקמ"ו - כ' בתשרי תקפ"ח) נפטר לפני 197 שנה. היה פוסק ומקובל, שימש רב הקהילה הספרדית של סיליסטרה שבבולגריה. נודע בספר המוסר שחיבר, "פלא יועץ".

הרב חיבר ספרים נוספים, ביניהם: "אלף המגן", "אורח חיים", "אורות אילים", "יעלזו חסידים", "דן ידין" ו"בית תפילה".

ה"פלא יועץ" נפטר בגיל 41, לאחר מחלה קשה, בכ' בתשרי – חול המועד סוכות.

מתוך אהבת ישראל, נהג הרב להתפלל בכל יום 'יהי רצון מלפניך ה' א-לוהינו וא-לוהי אבותינו, שתרחם על כל איש ואישה, קטן וגדול, מעמך ישראל'.

רבי אליעזר רצה מאד לעלות לארץ ישראל, אך בשנת תקפ"ז חלה. בעקבות מחלה זו הוסיפו לו את השם יחזקאל. ביום כ' תשרי תקפ"ח חול המועד סוכות, נלקח לבית עולמו בהיותו בן 42 שנה.

קבלו 10 ציטוטים נפלאים מדבריו על מצוות סוכה, מתוך ספרו "פלא יועץ", שבנוי מפרקים קצרים לפי סדר האלפבית, שכל אחד נסוב על נושא שונה.

1. חשיבות מצוות סוכה

"סוכה היא מצוה חשובה וחביבה, ואשריהם ישראל רובם נזהרים ועושים סוכה נאה בכלים נאים".

2. קדושת הסוכה – כקדושת בית כנסת

"כמה חביבה מצווה זו בין לפי הפשט, והיא העומדת לאדם לכפר במקום גלות, ובין לפי הסוד גבהו סודותיה, ומעט אשר השיגה ידיעתנו הוא שהשכינה פורשת כנפיה עלינו, והאם רובצת על האפרוחים ושבעה אשפיזין עלאין אור ניצוצי נשמתם שוכנים שם, אשר מטעם זה גדולה קדושתה כקדושת בית הכנסת, ומטעם זה אסרו לנהוג בה מנהג בזיון, וכל שכן שחוק וקלות ראש".

3. זהירות בכבוד הסוכה

"אמרו על האר''י ז''ל שהיה נזהר שלא לדבר שיחת חולין תוך הסוכה".

4. השפעת מצוות סוכה לכל השנה כולה

"ובוודאי שמי שנזהר לקבע דירתו וישיבתו בה כל שבעת הימים בקדושה ובטהרה, באימה ויראה ושמחה רבה כדת מה לעשות, קונה קדושה ותוספת הארה בנפשו רוחו ונשמתו, ומצא כדי גאולתו לכל השנה לעבוד את בוראו עבודה תמה".

5. גודל חשיבות מצוות חג הסוכות

"ועוד יש מצוות הנלוות ונעשות בחג הסכות, כגון נטילת לולב ועשית הנענועין בשעת ברכה ובהלל והקפת התיבה באמירת הושענות עם ארבעה מינין שבידו, והם דברים העומדים ברומו של עולם, ובני אדם מזלזלין בהם, כגון הנענועים שהם עיקר המצווה".

6. הבטחה נפלאה של גורי האר"י למי שיהיה שמח בסוכות

"ועוד נלווה בחג הקדוש הזה מצוות שמחה של מצווה. ואם בכל הרגלים מצווה לשמוח, על אחת כמה וכמה בחג הקדוש הזה, אשר הוא זמן שמחתנו. אמנם לא ציוונו יוצרנו אלא על שמחת הלב שיהיה שבע רצון ומלא שמחה של מצוה, כאשר החי יתן אל לבו, מה אנו ומה חיינו ומה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו אשר בחר בנו יוצרנו ולא זז מחבבנו, וחיבה יתרה נודעת לנו עד אין חקר ועד מקום שאין יד שכלנו מגעת, ומעט אשר עינינו הן הרואות שיעצנו בעצה טובה ונתן לנו ראש השנה ויום הכפורים לכפר בהם עוונותינו, ובאהבתו וחמלתו כאב את בן ירצה, רצה לשמחנו מיגוננו ומצערנו שנצטערנו בימי התשובה, ונתן לנו תיכף את חג הסוכות וציוונו לשמוח וקובע לנו שכר טוב על שמחתנו, היש חך מתוק מזה, ורצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות (מכות כג, ב) ונתן לנו מצות סוכה לפרוס סוכת שלומו עלינו, ומצוות ארבעה מינים שבלולב, אשר הם סימן טוב לישראל והרמת נס להורות דדידן נצח... וציוונו לשמוח שמחה של מצוה והוא סימן טוב לכל השנה שכתבו גורי האריז''ל, שמי שיהא שמח וטוב לב ולא יצטער כלל בחג הקדוש הזה, מובטח לו שתעלה לו שנה טובה ויהיה לעולם שמח. אי לזאת לו בכח איש לשכח עצבו ורגזו וכל דבר המצערו ולשמח בכל יום שמחה חדשה, שמחה של מצוה".

7. אשרי ילוד אישה שזכה לזה

"ויותר מהמה יש ויש מקום לשמוח כאשר יתן אל לבו מה נעשה בשמים ממעל על ידו, אשרי ילוד אישה שזכה לכך להיות בונה בשמים עליותיו, מה אנוש כי תזכרנו תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו. כזאת וכזאת החי יתן אל לבו ויתעורר ויאמר בפה אי אפשר שלא לשמוח, ויתן את קולו לשורר ולזמר התפילות וההלל ושירות ותשבחות בקול רינה ותודה המון חוגג, וזכור יזכור כי בזמן שבית המקדש קים צדיקים וחסידים היו מרבים בשמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו. ועל ידי זה היו שואבים רוח הקודש".

8. לשמח לב עניים

"ובשמחתו לו יתערב לשמח לב עניים ואביונים וזו מצוות כל החגים והמועדים, אי לזאת יחרד האיש וילפת ויהא חפץ בברכה ולא יגרע מלהזמין על שולחנו איזה עני, ואם לא יוכל לעשות זאת לפחות יפריש מממונו לצדקה בערב הרגל על כל סעודה ויאמר בפה מלא, זה אני נותן לצדקה, בשביל חלק אברהם אשפיזא קדישא, וזה אני נותן בשביל חלק יצחק אשפיזא קדישא מסעודתי, וכן על זה הדרך, או ישלח מאכל לעני קדם כל סעודה, ובזה ישא ברכה ורב טוב".

9. קדושת חול המועד

"ידוע מאמרם ז"ל שהמבזה את המועדות, דהיינו חול המועד, אין לו חלק לעולם הבא, ופירשו: 'דהיינו שנוהג מנהג חול במלאכה או באכילה ושתיה' ויחרד האיש וילפת שיש דברים שנראים קלים ואדם דש אותם בעקביו - עליהן אמרו שהעובר עליהן אין לו חלק לעולם הבא. ובפרט בענין חול המועד רבים עברו ומחמת שהותרו איזה מלאכות יותר מיום טוב, נעשו כל המלאכות כהיתר, ואין מבקש לידע מהו אסור ומהו מותר, ועבירה גוררת עבירה ... והאיש הירא לנפשו ידרוש מעל ספר או מפי סופרים איזו מלאכה אסורה ואיזו מותרת ולא יעבור".

10. חשיבות העיסוק בתורה בחול המועד

"ידוע מאמרם ז"ל שלא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה, וידוע מה שפירשו הקדמונים בפסוק: 'כי אקח מועד אני משרים אשפוט', כי אשר יש להם טענה שאינם יכולים לעסוק בתורה מחמת טרדתם על המחיה ועל הכלכלה – חול המועד שובר את רגליהם ומחייב אותם גם על זמן טרדתם, כי חול המועד עד ממהר שאין הטרדה גורם, ואם בחול המועד וכן בכל עת שהוא פנוי אינו מפנה עצמו לבטלה אלא עוסק בתורה - בא בשכרו גם על הזמן שהוא טרוד בעסקיו כאלו היה עוסק בתורה. והאיש הירא את ה' חרדה ילבש כל ימיו ויזהר מעלבונה של תורה, שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף".

11. הוספת מצווה בימי חול המועד

"וביותר יזחל וירא בחול המועד שלהם, שהם ימי הדין. שבפסח העולם נידון על התבואה ובחג על המים וגמר הדין בהושענא רבה, והפנקס פתוח לדונו עפ"י מעשיו וראוי לאזור חיל להוסיף מצוה אחת יתירה, ודי בזה למי שיש לו לב".

לתכנים נוספים מהספר "פלא יועץ", לחצו כאן