השמחה בקיום המצוות: כיצד היא מעצבת את עבודת ה' שלנו?

הציטוט היומי

"השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שצוה בהן עבודה גדולה היא.

וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להיפרע ממנו שנאמר "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב"...

ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה' שנאמר "והמלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה'"..."

(הרמב"ם, הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ח' הלכה ט"ו).

משמעות הציטוט

הציטוט מהרמב"ם מדגיש את החשיבות של השמחה בקיום מצוות, כאשר הוא מתאר אותה כ"עבודה גדולה". השמחה אינה רק תחושה נלווית אלא חלק מהותי ועמוק מהעשייה הרוחנית. הרמב"ם רואה את קיום המצוות לא כעול, אלא כהזדמנות לשמוח ולהתחבר לאל מתוך אהבה והכרת תודה. בכך הוא מדגיש שעל האדם לגשת למצוות מתוך רוח חיובית ושמחה אמיתית, מה שמעלה את האיכות הרוחנית של המעשה.

בהמשך, הרמב"ם מזהיר שאדם שמונע מעצמו את השמחה במצוות עשוי להיענש. הוא מבסס זאת על פסוק בספר דברים שמדבר על העונשים שיבואו על עם ישראל אם לא יעבדו את ה' "בשמחה ובטוב לבב". כלומר, יש השלכות לא רק לקיום מצוות מתוך חובה יבשה, אלא גם לאופן שבו אנו ניגשים למצוות. השמחה היא מרכיב הכרחי בקשר עם ה', ומי שאינו שמח בקיום המצוות עלול לאבד חלק מהמשמעות העמוקה של עבודת ה'.

הרמב"ם מסיים את הציטוט עם הדוגמה של דוד המלך, שרקד בהתלהבות לפני ארון הברית. בכך הוא מדגים שהשמחה בעבודת ה' היא הכבוד האמיתי, אפילו לאדם במעמד גבוה כמו מלך. דוד המלך לא חשש מהביקורת או מאיבוד הכבוד בעיני הציבור כשהביע את שמחתו לפני ה'. זה מראה ששמחת המצווה היא מעלה גדולה שיש לשאוף אליה, ושאין בה בושה, אלא דווקא כבוד והערכה כלפי ה'.

כמה מילים על המחבר

רבי משה בן מימון (1138-1204) חי לפני למעלה מ-800 שנה, היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, אחד האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות. אמרה מפורסמת עליו היא "ממשה עד משה לא קם כמשה". היה ממעמידי עיקרי הדת והאמונה והוכתר בכינוי "הנשר הגדול". הרמב"ם חיבר עשרות ספרים, ביניהם: משנה תורה, מורה נבוכים, פירוש המשנה, ספר המצוות ועוד.

הרב שניר גואטה - איך אפשר להגיע לשמחה? צפו