מיכל אנסקי מפתיעה: "מתקרבת לדת, עושים קידוש בבית"

מיכל אנסקי, אחת הנשים הבולטות בעולם הטלוויזיה והקולינריה בישראל, מדברת על הקשר המיוחד שלה ליהדות ועל הצמיחה האישית שלה מתוך משברים אישיים ולאומיים. למרות שהיא מוכרת בעיקר בזכות הישגיה המקצועיים והציבוריים, אנסקי חושפת בראיון בפודקאסט של יפעת הללי אברהם כי הקרבה שלה ליהדות והחיבור הרוחני תופסים מקום מרכזי בחייה בתקופה האחרונה. "יש לי קרבה לדת שהיא ביוגרפית. סבא שלי הוא פרופסור לתנ"ך ומייסד חידון התנ"ך, גדלתי בבית מסורתי", היא אומרת. "אני מאוד מחוברת, אני מדליקה נרות, אנחנו משתדלים לעשות קידוש".

בעיצומה של המלחמה, שפגעה בחוסן הכלכלי של משפחתה, אנסקי מצליחה לשמור על אופטימיות יוצאת דופן. היא מספרת כי נגרמו לה הפסדים, אך למרות זאת היא "רוצה להרגיש שוב את הגאווה הישראלית". עוד היא משתפת: "אני מרגישה שאנחנו הולכים לשם... יש איזו מין סובלנות יתרה בעם. מרגישים את זה באוויר".

התחזקותה של אנסקי נבנתה על רקע משברים אישיים. לפני חמש שנים היא לקתה בשיתוק פנים, המכונה "בל", מה שחילק את חייה ל"לפני" ו"אחרי". למרות הקושי הבריאותי והנפשי, היא מצליחה לראות בכך הזדמנות לצמיחה: "אין לי סימטריה מלאה בפנים, אבל מבחינתי אני בהחלמה של 100%. אני מרגישה שלמה". אנסקי ממשיכה לתאר את החוזק הפנימי שמצאה בתוכה בעקבות המשבר: "התחזקתי מהקושי, אני קמה בבוקר מלאת חיים ומוטיבציה, מגויסת כל כולי לשיקום של הארץ הזאת ולתקומה שלה".

המסע האישי של אנסקי לא מסתיים כאן. הרוחניות, לדבריה, היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלה, והיא מבהירה כי זו אינה רוחניות התלויה בקיום מצוות בלבד, אלא מעבר לכך. "הרוחניות שלי מתבטאת בדברים שהם מעבר לקיום או אי-קיום של מצוות", היא מסכמת. "פעם הייתי מתכוננת לפני ריאיון ויוצרת איזה נרטיב שהיה לי חשוב להעביר, והיום אני כמעט זורקת את המציאות שלי עלייך, כי ויתרתי על האשליה שאני באמת יכולה לנהל משהו".