רבנו בחיי עם חידוש נפלא מפרשת בראשית: שתפו משפחה וחברים

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" (בראשית א', ג').

בפסוק זה רבינו בחיי כותב שנבראו שני סוגי אור:

האור הנגלה - האור שבו אנו משתמשים בעולם הזה, כלומר אור השמש והירח. זהו האור המוכר והפיזי שמאיר את היום ומאפשר לנו לתפקד בעולם המוחשי.

האור הגנוז - אור שמיועד לצדיקים לעתיד לבוא, אור רוחני בעל עוצמה מיוחדת שאינו נראה ואינו בשימוש בעולם הזה. אור זה נחשב לחלק מעתיד העולם הבא, וגנוז רק עבור הצדיקים.

רבינו בחיי מציין שהאור שבו אנו משתמשים היום נאצל מהאור הגנוז. כלומר, האור המוכר לנו בעולם הזה הוא למעשה השתקפות של אותו אור נשגב שמיועד לצדיקים.

"יהי אור ויהי אור: על דרך הפשט שני אורים היו — הראשון, האור שמשתמשין בו בעולם הזה, הוא אור חמה ולבנה. והשני, האור הגנוז לצדיקים לעתיד לבא. וידוע כי האור שמשתמשים בו בעולם הזה הוא נאצל מן האור הגנוז לצדיקים לעתיד לבא".

חז"ל דרשו שהאור של מעלה נברא מתוך גלגל חמה, מה שמרמז על הקשר בין האור הרוחני לאור הפיזי.

הפסוק בתהלים (לא, כ): "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך", מתייחס לשני סוגי האור: "רב טוב" מסמל את האור הגנוז, ואילו "פעלת לחוסים בך" מתאר את האור הנגלה שניתן לנו בעולם הזה.

"וזהו שדרשו חז"ל נבראת אורה של מעלה מגלגל חמה. שני אורים אלו — הגנוז והנגלה — רמוזים בפסוק אחד, הוא שכתוב (תהלים לא, ב) "מה רב טובך אשר צפנת..." כי "רב טוב" הצפון הוא האור הגנוז, "פעלת לחוסים בך" הוא האור הנגלה כלומר, ממנו פעלת אור נגלה לחוסים בך בצלך בעולם הזה, וזהו "נגד בני אדם".

רבינו בחיי מתייחס גם לשאלה על סדר הבריאה, שכן המאורות עצמם (השמש והירח) נבראו רק ביום הרביעי. התשובה לכך היא שהאור ביום הראשון לא הגיע לארץ אלא היה קיים רק ברקיע, ורק ביום הרביעי נגזר שהמאורות יאירו על הארץ.

"ואל תתמה ותאמר והלא לא נבראו המאורות עד יום רביעי, כי המאמר ביום רביעי הוא שגזר שיאירו למטה לארץ, זהו שאמר "להאיר על הארץ" שהרי ביום ראשון לא היו מגיעין האורה למטה כי אם ברקיע".

הרב זמיר כהן - מדעים ויהדות, פרק 3: בריאת המאורות