זו ההזדמנות לנסות להתמקד בטוב, ולנסות לשאוב כמה שיותר רגעים של שמחה

ימי הסוכות, זמן שמחתנו, הם ימים קדושים ונשגבים, אבל, צריך להודות, מבחינה משפחתית יש בהם מורכבויות, במיוחד כאשר יש בבית גם ילדים מאתגרים...

בניגוד לחג הפסח, שבו מדברים אל ארבעה בנים שונים, ועונים לכל אחד את התשובה המתאימה לו, לחבר אותו (וגם שם, המטרה היא שכולם יָסֵבּוּ סביב השולחן, וכולם יענו ויאמרו: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה") – בסוכות, כל העניין של החג הוא שכולם יושבים יחד בסוכה, כולם אגודים יחדיו בארבעת המינים, כולנו יוצאים מהאזור הנוח והמוכר, ובכולנו מנצנץ אור מיוחד עם גילוי מיוחד של הגאולה העתידית שבה הכל יתוקן.

ובאמת, עניין האחדות ממש מרומז ומיוצג במצווה הזו של ארבעת המינים: כל מין מארבעת המינים מייצג סוג שונה של אנשים, כמו שאמרו חז"ל במדרש לגבי אנשים עם טעם וריח, תורה ומעשים טובים, והמינים מייצגים את כל סוגי הצירופים האלו.

צריך לתת תשומת לב מיוחדת לערבה, שמייצגת את האנשים שאין להם לא תורה ולא מצוות. מעלתם נמוכה יחסית, ובדרך כלל החיבור עם "ערבות" שכאלו הוא בעייתי, אבל כאן, בימי החג, בלעדיהם לא ניתן לברך ולקיים את מצוות נטילת ארבעת המינים. קדושת החג ושמחת החג גורמים להם להצליח להתחבר באופן נכון. כתוב בספרים שהערבה אינה מייצגת רק אנשים חסרי טעם וריח, אנשים בלי תורה ובלי מצוות, אלא גם את הצדדים הבלתי מתוקנים האלו שקיימים בכל אחד ואחת מאיתנו. וזו עצה נהדרת להכיר בחלקים האלו ולתקן אותם (שפת אמת לסוכות, תרל"ד).

אז נכון, מי שיחפש לקטר בחג, יוכל למצוא סיבות טובות: קצת צפוף בסוכה, ושומעים את השכנים, ואין שליטה על מזג האוויר, וקצת פחות נוח. ובכל זאת, יש גם הזדמנות, דווקא בזכות זה שכולנו במקום אחר, לצאת מההגדרות ומהמקובעויות הרגילות, ולייצר זמנים משותפים חיוביים. זו ההזדמנות לנסות להתמקד בטוב, ולנסות לשאוב ממעין השמחה כמה שיותר רגעים של שמחה – אישיים, זוגיים ומשפחתיים. למרות המצב, למרות הדכדוך והתסכול, לנסות לחטוף רגעים של אחדות וישוב דעת, חיוך ומילה טובה, חסד וחוויות משותפות.

יש כאלו שנוהגים לקיים את מאמר חז"ל ש"משבח אני ברגל את העצלנים" (סוכה כ"ז), ולהימנע מפקקים ותורים, ובמקום זה להרבות בלימוד, משחקי קופסא, אירוחים משפחתיים ופשוט להיות ביחד. יש שנהגו לנצל את ימי החופשה האלו כדי לטייל ולסייר בארצנו היפה והקדושה. יש שעמלים להגיע לשמחה דרך שמחות בית השואבה, ויש שעושים זאת בהצנע בביתם. אבל צריך חשיבה והתבוננות מה הדרך המתאימה ביותר לכל אחד להגיע לשמחה הזו, ולשאוב ממנה מנה כפולה ומשולשת, להוריד שפע של ישועות לעצמנו, למשפחתנו ולכל עם ישראל, בכל מקום שהם!

שיהיה לכולנו חג שמח.