הרבנית חגית שירה
שמחה אמיתית לא מגיעה מהדברים החיצוניים. היא מגיעה רק מבפנים
שמחת בית השואבה היא חיבור לשיתין המוסתרים, והיא מגלה לנו ששמחה אמיתית היא עמוקה מבפנים, כמו שאמר הלל הזקן כשהיה שר ורוקד בשמחת בית השואבה: "אם אני כאן, הכל כאן! ואם אין אני כאן, מי כאן?"
- הרבנית חגית שירה
- ט"ז כסלו גתשס"א
לפני שברא הקדוש ברוך הוא את העולם, היה העולם כולו מלא מים. מים מרמזים על חסדיו האינסופיים של הקדוש ברוך הוא. במים הראשונים טמונים רחמים, חסדים, כל החיים, כל השפע והטוב. הכל טמון במים הראשונים!
בבריאת העולם יצר הקב"ה חלל גדול בתוך המים, והמים נחלקו לשניים, למים עליונים ולמים תחתונים. החלל הוא העולם שלנו - השמיים מפרידים בינינו לבין המים העליונים, והיבשה מפרידה בינינו למי התהום, שהם המים התחתונים. כן, העולם שלנו מכוסה בחסד אינסופי, שמידי פעם אנחנו זוכים לקבל ממנו בטיפות – כאשר יורד גשם, אנו זוכים לטיפות של נגיעה מן המים העליונים, ולכן גשם הוא התגשמות, הוא חיות. אם לא היה גשם, היה העולם נחרב.
ואיך זוכים לנגיעה במים התחתונים?
בואי נגלה: המילה בראשית בנויה משתי מילים – ברא שית. אומר המדרש: שיתין, מששת ימי בראשית נבראו, שנאמר: "חמוקי ירכייך כמו חלאים מעשה ידי אמן..." (שיר השירים).
חמוקי ירכייך – אלה השיתין.
כמו חלאים – שהם מחוללין ויורדין עד תהום.
מעשה ידי אמן – השיתין הללו הם מעשה ידי אומנותו של הקב"ה (רבה בר בר חנה).
השיתין היו שני בורות (כעין ירכיים) חפורים עד מי התהום, שעליהם נבנה המזבח בבית המקדש, ולתוכם היו נשפכים המים שהיו מנסכים על גבי המזבח, והיו המים יורדים ונוגעים במי תהום.
ועכשיו, אליך.
בנפשך, אחותי, חצובים שיתין, והם חלולים ויורדים עד תהום – עד מקור השפע, האהבה והשמחה האינסופית, והם בבחינת "חמוקי ירכיך". ירכיים הם מקום מוסתר וצנוע. את השמחה, את האושר והאהבה האמיתיים, לא תמצאי בחיצוניות הנוצצת, לא תמצאי בהתפארות ובמה שגלוי לאחרים... את האושר והאהבה תמצאי דווקא במוסתר, בפנימיות שלך, בסודות שלך.
שמחת בית השואבה היא חיבור לשיתין המוסתרים, והיא מגלה לנו ששמחה אמיתית היא עמוקה מבפנים, כמו שאמר הלל הזקן כשהיה שר ורוקד בשמחת בית השואבה: "אם אני כאן, הכל כאן! ואם אין אני כאן, מי כאן?". מדהים.
הזכירי לעצמך: אם אני כאן – הכל כאן! כשאני כאן - האישיות שלי, העוצמה שבי, האני הפנימי שלי – הכל כאן! השמחה כאן, האושר כאן, ההצלחה כאן.
אבל כשאני לא כאן – כשאני לא אני אלא היא, כשאני בורחת מעצמי – מי כאן?
והיית אך שמחה... אחותי, שמחה אמיתית היא אך ורק מבפנים. היא מגיעה רק מעומק העומקים של ההבנה כמה אני שווה, כמה עוצמה יש בי. שימי את ליבך ל"אני כאן". לא האני שמבטא גאווה, חלילה, אלא האני הפנימי שלי, הנשמה המאירה והמיוחדת שאני. אם אני כאן - הכל כאן.
חג שמח.