183 שנה לפטירתו של החת"ם סופר: 3 סיפורים וסגולה לאריכות ימים

רבי משה סופר (מכונה לרוב על שם ספרו "חת"ם סופר"), היה מגדולי הפוסקים האחרונים, מגדולי רבני הונגריה, ומגדולי הדור בזמנו. כיהן כרב בפרנקפרוט דמיין ורב וראש ישיבה בפרשבורג.

תרם תרומה מכרעת לעיצוב השקפת ציבור שומרי התורה והמצוות. נודע במלחמתו התקיפה ברפורמים והמשכילים שהחלו בדורו, ועל כך נודעה מליצתו: "חדש אסור מן התורה", משפט שנאמר במקור על איסור חדש, כשכוונתו לחדשנות שברפורמה.

מספריו:

·        שו"ת חת"ם סופר- ספר שו"ת גדול וחשוב הנחשב לאחד מספרי הפסיקה החשובים.

·        חידושי החת"ם סופר על הש"ס.

·        "תורת משה" - דרשות החת"ם סופר על התורה.

·        דרשות החת"ם סופר - למועדים, שבת הגדול, שבת שובה וכד'. שני כרכים.

·        פירוש על הגדה של פסח

החת"ם סופר נפטר לפני 183 שנה, בכ"ה תשרי ת"ר, ונטמן בפרשבורג (כיום ברטיסלאבה) שבסלובקיה.

3 סיפורים על החת"ם סופר:

1. שידוך בערב יום כיפור

בעירו של החת"ם סופר התגורר בחור יתום, והחת"ם סופר היה דואג לו, מעודד את רוחו ומייעץ לו בהתלבטויות ובקשיים שהיו מנת חלקו יום יום.

בערב יום הכיפורים בשעה שעם ישראל מתכונן ליום הקדוש, קרא החת"ם סופר לבתו, וביקש ממנה "לכי בבקשה לביתו של אותו בחור יתום, ואמרי לו שלאחר יום כפור אשדך אותו עם יתומה פלונית, לאחר מכן תלכי נא לביתה של הבחורה היתומה אשר גרה בקצה השני של העיר, וגם לה תאמרי כי לאחר יום כיפור אשדך אותה עם אותו יתום".

בתו של החתם סופר תמהה לעיתוי הבקשה ואמרה לאביה הגדול: "אבא, עומדים אנו כעת בערב יום הכפורים ועוד זמן לא רב תתחיל תפילת "כל נדרי" בבית הכנסת, וכי לא עדיף שאלך לבתיהם של היתום והיתומה לאחר יום הכפורים?", השיב לה אביה, "בתי היקרה, מצווה שכזו, של בניית בית בישראל ולשמח יתום ויתומה, חפץ אני לקחתה עמי לבית הכנסת"…

2. בקשת סליחה לפני 390 בחורים

אחד מתלמידיו של החת"ם סופר היה בעל זיכרון מיוחד וכישרון חיקוי מופלא. באחד משיעוריו של גדול הדור ישב הבחור מתחת שולחנו של החתם סופר, וחיקה אותו באופן מדויק, כשהוא חוזר על חידושיו של הרב על האופן בו מסר אותם.

החת"ם סופר חש באווירה קלילה, ובמבטי שחוק שהיו על פני הבחורים והוא תבע מאחד התלמידים לספר לו מה זה ועל מה זה? התלמיד נאלץ לספר לו על התלמיד שמחקה את הרב באופן מדויק.

והנה התרחש דבר נורא… החת"ס הגיב בהקפדה סגר את הגמרא ועזב את הישיבה. למחרת היום ציווה החת"ס למסור לכל הבחורים שעליהם להתייצב לשיעור ללא יוצא מן הכלל איש בל יעדר ומי שלא יבוא לא יורשה להיות בישיבה, והודיע החת"ם סופר שגם אותו נער צעיר חייב להשתתף, ואם יסרב יש להביאו אף נגד רצונו.

לא היתה איפוא ברירה לאותו בחור, וגם הוא בא כשכל גופו רועד כעלה נידף ונפשו כמעט פורחת ממנו, רוחו הייתה כה שבורה ורצוצה ממה שאירע בשיעור אתמול שלא היה יכול לבוא ברגליו והבחורים נאלצו להעמיסו על כתפיהם ולהביאו לישיבה, הוא ידע שכלתה אליו הרעה והיה בטוח שהרבי יגער בו קשות ויסלקו מהישיבה בבושת פנים.

כולם התיישבו במקומותיהם באימה ויראה והמתינו לבואו של החתם סופר… החתם סופר נכנס לחדר שיעורים התיישב במקומות כשעיני כולם מושפלות מזיכרון המעשה הנורא.

אז פתח החת"ם סופר ואמר: 'בני היקרים, אתמול בעת השיעור לא התנהגתי כשורה, במקום לשבח את הבחור על מידת חביבותו לחידושי התורה של רבו ולחביבות שלו בכלל ועל כישרונותיו הנעלים וזיכרונו הנפלא, נכשלתי בעוון של המלבין פני חבירו ברבים….

וכאן פרץ מרן החת"ס בבכי מר שזעזע את כל הנוכחים… רגעים ארוכים חלפו… ובכיו של החתם סופר נשמע בחלל הישיבה בחוזרו על כך שהמלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא, ובאומרו על כן אינני רואה עצמי ראוי להמשיך ללמד כאן אבל ברצוני לפייסו, על כן הנני מבקש מכם חנוני בני חנוני, אנכי מבקש מהקב"ה שימחל לי וכן ממך בחור יקר, מבקש אני ממך מחילה, אנא בני מחל לי! וחזר ושאל האם הינך מוחל? כמובן שהתלמיד ההמום מחל לרבו ורק כאשר היה ברור לחת"ס כי אין לו שום קפידא עליו, חידש את שיעורו בישיבה.

כל זה עשה ראש הישיבה מגדולי הדור וממנהיגי היהדות כולה בפני כל תלמידי הישיבה שמנו אז 390 בחורים! כמה מוסר השכל למדים אנו ממעשה נורא זה בזהירות יתירה בכבוד הזולת ועל בקשת מחילה והתרצות כלפי מי שפגענו בו.

3. סגולת פלא לאריכות ימים

הרב אלימלך בידרמן מביא את דבריו של ה'חתם סופר': "משה רבינו לא נכנס לארץ. היה לו למות לאחר 120 שנות חיים. מה עשה? ניגש לכיסא הכבוד ואמר להקב"ה: 'השנים שלי נגמרו, אבל יש לך 600 אלף איש מתי-מדבר שנפטרו בקצור ימים, תן לי מהשנים הללו!'.

ענה לו הקב"ה: ''אין אתה יכול לקבלן, משום שאתה אמרת: 'שמעו נא המורים' – בדברים הללו חסר ב'מעביר על מידותיו', לכן אינך יכול לקבל מהשנים הללו'".

ממשיך ה'חתם סופר' ומציין כי את השנים הללו קיבל פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן (שחי למעלה מ-300 שנה, והיה אליהו הנביא). מדוע זכה לכך? אומר ה'חתם סופר': פנחס בן אלעזר סבל ביזיונות גדולים מהשבטים. רש"י מסביר כי 'היו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת אלילים, והרג נשיא שבט מישראל'. ה'מהר"ם שיק' כותב על פנחס את אותם דברים, ומוסיף שלא היה אדם בעולם המעביר על מידותיו כמו פנחס, משום שהוא נכנס במודע לתוך המצב הזה! הוא ידע שהשבטים עומדים לבזות אותו, ובכל זאת חגר את עצמו ונכנס".

הרב בידרמן מציין בהמשך דבריו: "כשאדם שומע 'חתם סופר' כזה הוא יוצא החוצה לחפש קצת את תרופת הפלא הזו, אשר 'ביזיונות' תקרא…"