טורים אישיים - כללי
אם לא האחדות – איפה נהיה? היעדים הרוחניים של המלחמה
אל לנו לתלות את הצרה שנפלה עלינו שהגיעה בעקבות אירוע חד פעמי. ובטח לא באירוע שקרה על ידי בודדים בשולי המחנה. אלא עלינו לבדוק בכלליות: האם אכן העם נכלל בהגדרה של "ואת מצוותי תשמורו"?
- הרב דוד שר
- פורסם כ"ה תשרי התשפ"ה
(צילום: shutterstock)
שמחת תורה הנו יום-השנה של נרצחים רבים שנטבחו באכזריות רבה, תוך כדי שיתוק מערכות ההגנה באופן פלאי ובלתי יאמן. מאז החלה מלחמה שגבתה חיי אזרחים וחיילים רבים, כאשר ישנם חטופים, וחיילים אשר מחרפים את נפשם עבור הצלת העם כולו.
זהו אכן הזמן לחשבון-נפש שלנו במבט עמוק יותר: מה חפץ ה' מאיתנו, מה הוא רומז, ומהו בעצם היעד הרוחני שלו בכל המלחמה הזו?
ואכן, דעות שונות נאמרו, בעקבות מה הפיל ה' עלינו מלחמה הזו.
יש אנשים שאומרים: זה קרה בגלל המסיבה!
יש שאומרים: זה קרה בגלל שהפילו את חומת מחיצת ההפרדה ביום הכיפורים!
יש שאומרים: זה קרה בגלל הפילוג העצום שהיה בעם ישראל!
וכך נאמרו עוד ועוד דעות.
ומהי האמת?
כדי להבין, נוכל לפנות לדברי התורה ולפרשנות חז"ל, ולראות מהי המטרה הרוחנית שמסתתרת מאחורי כל מה שעובר עלינו.
בפרשת בחוקותי נאמר (ויקרא כ"ו, ג'-מ"ה): "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וכו', וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם, וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וכו', וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם". ומרחיב בעניין הטוב שיהיה כאשר הולכים בדרך ה'.
"וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה, וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ, וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי, אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם, וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת וכו', וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם, וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם, וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם". וממשיך הפסוק ומרחיב: "וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם" וכו'.
מבואר, שכאשר ישנה צרה כללית, צריכים אנו לבדוק האם אנחנו הולכים בחוקות ה' כפי שכתב לנו בתורתו, או חלילה לא.
אל לנו לתלות את הצרה שנפלה עלינו שהגיעה בעקבות אירוע חד פעמי. ובטח לא באירוע שקרה על ידי בודדים בשולי המחנה. אלא עלינו לבדוק בכלליות: האם אכן העם נכלל בהגדרה של "ואת מצוותי תשמורו", או חס וחלילה לא?
ומה שכן יש לנו לשאול: הרי מצבו הרוחני של עם ישראל לא השתנה בשנים האחרונות, ומה התעורר לאחרונה שבעקבותיו יצא הקצף?
התשובה לכך נמצאת במדרש (ויקרא רבה כ"ו, ב', וכן בתלמוד ירושלמי פאה א', א'): "דורו של אחאב, עובדי עבודה זרה היו, והיו יורדים למלחמה ונוצחים. ולמה כן? שלא היו ביניהן דילטורין (מלשינות)". כלומר, שדורו של אחאב, אפילו שלא היו שומרים תורה ומצוות, היו נוצחים במלחמה, לפי שהיו נמנעים ממלשינות, וזאת אודות לאחדות שהיה ביניהם, מה שנתן להם שמירה והגנה מיוחדת על אף חטאיהם.
והאמת אומר, שלאור דברי המדרש הזה, מאז שהחלו המהומות ההרסניות שהגיעו בעקבות הרפורמה המשפטית, הפילוג והשסע בעם שהגיע לממדים שלא ידע עם ישראל שנים רבות, על ידי ניסיון להריסת הכלכלה, סרבנות, ועוד. בתוככי תמיד הייתה המחשבה: אם אין לנו ההגנה של האחדות, מי יודע מה יהיה...
מה עשה הקדוש ברוך-הוא על מנת לשנות את המצב בעם ישראל?
פרצה מלחמה, ובעקבותיה פסקו מיד כל המהומות ההרסניות והוקמה "ממשלת אחדות" (לפני שפרצה המלחמה, מי היה מאמין שזה יקרה כל-כך מהר?...), והאחדות בין האזרחים חזרה, יחסית.
וגם: מהפכה של תשובה והתעוררות גדולה בקרב כל המגזרים, כנודע.
שהן אלו שתי הנקודות שנזכרו לעיל.
ומה, אם כן, מוטל עלינו עתה לעשות על מנת שהמלחמה תסתיים והשלום והשקט ישוב?
התשובה ברורה: להשיג עוד ועוד את יעדי המלחמה הרוחניים:
- התחזקות בתורה ובמצוות - כל אחד לפי דרגתו, שהרי "אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶֹה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" (קהלת ז', כ'). ו"לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ" (משלי י"ד, י'), במה הוא צריך להתחזק מבחינה רוחנית.
- התחזקות באחדות - המגינה עלינו גם אם איננו מושלמים, והימנעות משיח מפלג בכל מאורעות החיים, ולא רק בעניינים הקשורים לרפורמה המשפטית או הפוליטיים.
חג שמח ומלא בשורות טובות!
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>