"מה שחסר לכם בקשר, הוא לחזור אל התמימות"

"אני הרמתי ידיים. אולי גבר אחר יכול לגרום לנועה להרגיש מאושרת ושמחה, אני לא מצליח. אני באמת כבר מרים ידיים", התלונן עמוס.

"אתה לא באמת מנסה. אני מכירה אותך היטב, ואני יודעת שאתה יכול, אתה פשוט לא מנסה", פנתה אליו נועה.

"לא מנסה? עברנו דירה ליד אחותך כי זה היה חלום חייך, קניתי לך את מכונית הטסלה החדשה והיקרה ביותר, ולפחות פעם בחודש אנחנו יוצאים לנופש זוגי במלונות הכי יקרים בארץ. איך אפשר להגיד עלי שאני לא מנסה?", הפעם עמוס הרים את הקול, וממש התעצבן.

"אם היית מסתכל על אלון, איך הוא רגיש כל כך לצרכים של תמר, אז היית מבין שלא פותרים את הכל בווילה חדשה ובהגשמת חלומות", ענתה.

"את מבינה מה היא עושה? כל פעם שאני ממלא את הרצונות שלה היא רוצה עוד ועוד ועוד… היא לא שבעה ולא מרוצה אף פעם! את האמת? אני חושב שגם גבר אחר לא באמת יספק אותה".

"בואו ננסה רגע להבין ביחד מהי נקודת החולשה בקשר שלכם, ודרכה ננסה לתקן ולשפר אותו. למה אתם בכלל ביחד? מה היעד שלכם?", שאלתי אותם.

"היעד? רצינו לבנות ביחד בית משותף, לגדל ילדים, נכדים", אמרה נועה.

"לחלוק ביחד את החיים ולחוות חוויות, לא להיות לבד, להזדקן ביחד", הוסיף עמוס.

"מקסים לשמוע על החלומות שלכם. אני חושבת שמה שחסר לכם בקשר הוא לחזור לנקודת התמימות", עניתי.

"תמימות? נראה לי שהייתי תמים מספיק מתחת לחופה...", אמר עמוס בציניות.

"בשביל להבין יותר את עניין התמימות בקשר, ניעזר בספירת ההוד, על פי חסידות וקבלה. ספירת ההוד היא אחת הספירות המעמידות את כל מבנה הקשר הזוגי, והיא נובעת מתוך התמימות שאמורה להיות בקשר הזוגי. תמימות היא שילוב של פשטות ורצינות כנה, שמאפשרת הליכה מתמדת ליעדים האמיתיים שהצבתם לעצמכם בתחילת הנישואין.

"התמימות מאפשרת לכם להיות קשורים לעצמות הקשר, לאחיזה הגבוהה ביותר שלמעלה מכל החכמות ומאפשרת יציבות ותמידיות לאורך כל המשברים והקשיים שפוגשים במהלך החיים בקשר הזוגי. בואו רגע נבדוק נקודה חשובה: כמה פעמים אתם מודים אחד לשני? אבל הודיה אמיתית, מכל הלב?", שאלתי.

"עצוב להגיד את זה, אבל בכנות אמיתית, זה כמעט שלא קורה", ענתה נועה.

"הידיעה כיצד לומר תודה ולהכיר טובה על כל מה שכל אחד מכם מקבל בקשר, דורשת המון תמימות ופשטות, והיא המידה המתוקנת הבסיסית שדרושה לקשר זוגי".

"זהו, זה מה שאמרתי שאני מרגיש, שהיא לא מצליחה להודות על כל מה שאני עושה עבורה", אמר עמוס בכעס.

"אתה מודה על כל מה שאני עבורך? אני מרגישה שאתה כל הזמן מחפש לקבל בתמורה משהו עבור כל מה שאתה עושה עבורי, כאילו אני עוד מישהו שאתה עושה איתו עסקים", פנתה אליו נועה בעלבון.

"אני שומעת שלשניכם קשה לומר תודה. אני חושבת שכיוון שאנחנו, כבני אדם, חוששים להיפגע מחשיפת התלות שיש לנו זה בזו, ההודיה חושפת את הרצון ואת החיסרון שבתוכנו. אני מזהה שהקושי להודות הוא מתוך הגנה, מעין מקום הישרדותי שמפחד לחשוף את נקודות התורפה. ויותר מזה, התחכום הזה גורם לנו להיות כפויי טובה".

"אז איך אני אמורה לפתח אצלי את אותה תחושת פשטות?", שאלה נועה.

"בשביל זה צריך לפתח תודעה, שאנחנו לא מבקשים עבור עצמנו מעבר למה שאנחנו זקוקים באמת. זה יפסיק את הצרכים הדמיוניים, ויאפשר לראות את הערך בדברים הבסיסיים והפשוטים שאתם באמת זקוקים להם, ואתם כבר מקבלים אותם בתוך הקשר".

"אני חושבת שהגעתי למקום כזה בגלל שהבאתי הרבה פעמים את הצרכים הפשוטים שאני זקוקה להם, ולא קיבלתי מענה. אז התחלתי להלביש על הצרכים הבסיסיים שלי כל מיני דברים גרנדיוזיים, כדי שאולי אקבל את מה שאני זקוקה לו. הבעיה היא שכשעמוס באמת הלך ועשה אותם, זה לא עזר, והמשכתי להרגיש ריקה", אמרה נועה.

"נועה, עלייך להמשיך להיות כנה ואמיצה, ולהמשיך להביא את הצרכים ואת הדברים שאת זקוקה להם בקשר. ננסה לאט-לאט לזהות מה מתוך זה הם צרכים דמיוניים.

"להרגיש שקיבלתי יותר ממה שמגיע לי, זו מהות ההודיה. זה גורם להכרה בערך העצום של הצרכים הפשוטים בקשר, ומרחיק מהמחשבות האלה, שמגיע לנו עוד בלי כל סיבה.

"ככל שתתגבר חווית התודה בנפש, היא תאיר רבדים בסיסיים העומדים בתשתית הקשר הזוגי. לעומת זאת, כשיש התחשבנות, גם אם היא רק בחוויה פנימית נסתרת בנפש, תמיד תרגישו חסרים בקשר. זה מה שמאפשר להנות מהקשר בפשטות ובמהות. כל רצון דמיוני מייצר צרכים מדומים, מעין הרגשה שיש דברים הכרחיים שמחמת קיפוח בלתי מוסבר בקשר לא זכיתם להם.

"דבר נוסף וחשוב הוא שאמירת התודה לא תהיה מזויפת, אלא תיאמר בכנות, ולא מתוך חישוב תועלתני. אחרת, גם היא עלולה להציב ביניכם מחיצות, ולשבש את הקשר הזוגי שלכם.

"בתודה אמיתית, האדם עומד חשוף. כנות, משמעה להביע את הדברים כמו שהם לאמיתם בנפש פנימה, ומכך נגזרת הבעת התודה".

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן