חדשות בעולם
בית הדין לצדק בהאג: גרמניה נתבעת בגין מעורבות ברצח עם, בשל סיוע צבאי לישראל
מזכיר בית הדין לצדק בהאג עדכן כי ניקרגוואה הגישה תביעה לבית הדין נגד גרמניה. התובעת טוענת שממשלת גרמניה שותפה לרצח עם בעזה, בשל סיוע צבאי שהעניקה לישראל
- שלומי דיאז
- פורסם כ"ו תשרי התשפ"ה
אולם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (צילום: שאטרסטוק)
פיליפ גוטייה, מזכיר בית הדין לצדק בהאג, חשף היום (שני) בעת ביקור במטה האו"ם בניו יורק, כי מתוף 23 תיקים הנידונים בפני בית הדין, שמונה קשורים לישראל. גוטייה עתיד להשתתף מחר בדיון במועצת הביטחון של האו"ם, ולמסור עדכון על הנעשה בבית הדין בהאג.
דוברות האו"ם פרסמה ריאיון קצר עימו שנערך עבור בטאון האו"ם, UN News. גוטייה הדף בו את הביקורת נגד בית הדין, וציין כי "בית הדין הבינלאומי הוא גוף שיפוטי ולא פוליטי, ולכן יש לו את הכלים הדרושים ליישב סכסוכים בין מדינות, אך לא לסיים את הסכסוך עצמו".
לדבריו, "23 התיקים שבהם דן בית המשפט הם מספר חסר תקדים. אם מתייחסים למזרח התיכון, נוכל לומר שיש שמונה מקרים. שני מקרים הקשורים בעזה, שבהם אמנת רצח העם היא באמת במרכז. יש את התיק שפתחה דרום אפריקה נגד ישראל, והתיק שפתחה ניקרגואה נגד גרמניה".
ניקרגואה הגישה תביעה לבית הדין וטענה בה כי גרמניה, באמצעות אספקת נשק לישראל, מפרה אמנות בנושא רצח עם וכלים אחרים המגינים על המשפט ההומניטרי. התקשורת בניקרגואה דיווחה כי הגרמנים מסייעים בכך לישראל לבצע רצח עזה ברצועת עזה.
גוטייה הוסיף כי כי נפתח תיק תביעה נוסף, בו הרשות הפלסטינית תובעת את ארה"ב, בגין העברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים.
לשאלה האם הוא יכול להסביר את חוות הדעת המייעצת מיולי, לגבי ההשלכות המשפטיות הנובעות מהמדיניות של ישראל בשטח הפלסטיני, אותו מכנה האו"ם "הכבוש", השיב גוטייה: "מה שחשוב הוא העובדה שהכיבוש הממושך של ישראל והמדיניות והפרקטיקות ששללו הפלסטינים את הזכות להגדרה עצמית, משפיעות על המעמד המשפטי של הכיבוש. המסקנה הייתה כי על יסוד אותן נסיבות, הנוכחות הישראלית אינה כדין". לדבריו, על ישראל, על פי החלטה של ביתה דין שהתקבלה באחרונה, "לסיים את הכיבוש בהקדם האפשרי, להפסיק לאלתר בניית יישובים חדשים ולתת פיצוי מלא על הנזק שגרמה לפלסטינים".