בעקבות הצעת החלפת שם "מלחמת חרבות ברזל": מי קובע את שמות המלחמות בישראל?

כבר כמה וכמה חודשים שמועלית ההצעה להחליף את שמה של מלחמת "חרבות ברזל" ולהעניק לה שם בעל קונוטציה חיובית יותר. בישיבות הממשלה השונות הציע נתניהו בכמה הזדמנויות להעניק לה את השם "מלחמת התקומה", אך לאחר מכן נתקל בהתנגדות של משפחות החטופים לכך, בטענה ש"עד שלא יושבו כל החטופים – לא תהיה תקומה".

בשלב זה טרם ברור מה יעלה בגורל שמה של המלחמה בה אנו נתונים, אך זו הזדמנות לבחון את השמות שניתנים למלחמות ולמבצעים צבאיים בישראל, ולהבין אחת ולתמיד איך הם נבחרים.

"שובו אחים", "ענבי הגליל", "גשמי קיץ", "עמוד ענן", "חומת מגן". אם שאלתם את עצמכם פעם מיהו זה שמעניק את השמות למבצעים ולמלחמות בישראל, מסתבר שהתשובה אינה לגמרי ברורה.

בעבר, בעת שדובר צה"ל הסביר על הנושא הוא טען שהשמות ניתנים באמצעות בחירה אקראית במחשב שמתבצעת במחלקת ביטחון מידע. זו גם הסיבה  שראינו בעבר לא פעם שהשמות לפעמים שונו לאחר תום המבצע, משום שפחות הלמו אותו.

יחד עם זאת, במקרים מסוימים לא המחשב הוא זה שבוחר את השמות באופן אקראי, אלא דמויות במערכת הביטחון. כך למשל ידוע כי יש בכירים מסוימים בצבא שהמציאו בסוף שנות ה-90 לא פחות מארבעים שמות של מבצעים, שרובם אכן שימשו בהמשך את הצבא.

לעתים קרובות קורה שנבחרים שמות המכילים מאפיינים הקשורים למלחמה או למבצע, כמו שמות של אנשים ("מבצע ארנון"), שמות של פריטים בהם השתמשו במבצע ("מבצע תיבת נח", לתפיסת אוניית נשק), וכן יש גם שמות פשוטים יותר כמו "כחול וחום", שקיבל את שמו בזכות הכוחות שהשתתפו בו – גולני ושייטת 13, ומבצע "מגן צפוני" שנועד להגן על תושבי הצפון.

יש גם מבצעים שקרויים בפשטות על שם משמעות הפעולה שלהם, כמו מבצע "עין תחת עין" או מבצע "דין וחשבון". או במקרה אחר - הזמן בו התקיימו: מבצע "עופרת יצוקה" בחנוכה, או מבצע "ימי תשובה" המתנהל ממש בימים אלו, והחל בימי התשובה והרחמים.

ד"ר דליה גבריאלי-נורי, חוקרת שיח מלחמה ושלום ותרבות ישראלית, בדקה במחקריה 239 שמות של מבצעים, מלחמות ואמצעי לחימה של צה"ל, וניסתה לזהות עקרונות מנחים בבחירת השמות. לדבריה, ניתן לחלק את שמות המבצעים לארבע קבוצות יסוד עיקריות: שמות של אנשים, שמות של צמחים, שמות של חיות, ושמות מקומות בארץ ישראל. שתי הקבוצות העיקריות לדבריה הן עולם הטבע והחי ועולם התנ"ך.

החוקרת ציינה כי מתוך המבצעים שנבדקו – 27% מהשמות הם מעולם הטבע ומקורם של 38% הוא בתנ"ך. יתר המבצעים קוטלגו על ידיה כ"שמות אחרים", אך עדיין ניתן למצוא בהם ביטויים וניבים מעולם התוכן היהודי או הישראלי.

פרופ' גבריאלי-נורי גם ציינה במחקריה כי בעבר נעשתה השתדלות מיוחדת לבחור שמות בעלי קונוטציה חיובית דווקא בתקופות קשות. כי אין ספק שדווקא בימים כאלו חשוב יותר מתמיד להעלות את המורל ולייצר שיח אופטימי וחיובי בישראל.