אור החיים הקדוש: דבר תורה קצר ומתוק על פרשת נח

"וַיָּרַח יְהוָה אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי" (בראשית ח', כ"א).

אור החיים הקדוש מתייחס לשאלה: מדוע המילים "יצר לב האדם רע מנעוריו" נאמרות כסיבה לכך שה' לא יוסיף להכותו?

הוא משתמש במשל על שור האצטדין (אצטדיון) – שור שמייעדים אותו למלחמת שוורים, ומלמדים אותו לנגוח בזירה. אם שור זה נוגח באדם וגורם למותו - ההלכה פוטרת את השור הזה מעונש, מכיוון שלא היה זה רצונו לנגוח. אין זה משום טבעו הרע, אלא בני האדם לימדו אותו כך לעשות, ולכן הוא פטור.

"כי יצר לב וגו'. פירוש על דרך אומרם ז"ל במסכת בבא קמא (דף לט.) שור האצטדין שנגח פטור דכתיב כי יגח ולא שיגיחוהו ע"כ".

האור החיים משווה בין שור זה לבין האדם. כפי שהשור נאלץ לנגוח, כך גם האדם נולד עם נטייה רעה שהיא תוצאה של הטבע האנושי, מה שעושה אותו דומה לשור שלימדו אותו לנגוח. עוד לפני שנכנסה דעת באדם לבחור בטוב ולשנוא את הרע – היצר הרע מלווה אותו כבר מהרגע שבו הוא יוצא ממעי אמו, כך שהוא אינו אחראי לחלוטין על נטייה זו.

אם כן, שניהם שווים מבחינה זו כיוון שהטביעו בהם את טבע הרע, ולכן אמר ה' "לא אוסיף עוד להכות את כל חי אשר עשיתי".

"והן האדם מנעוריו קודם שיבחין למאוס ברע ולבחור בטוב יקדמנו הרע משננער ממעי אמו והרע מדריכו בבחינתו והיה כי יגדל כבר הטביע בו הרע כמו שהטביעו הנגיחה בשור האצטדין".

אחריות האדם למעשיו

עם זאת, האור החיים ממשיך ומסביר שההשוואה לשור האצטדין מועילה להבנת הסיבה לכך שלא ידונו את החוטא בהכרת (להורגו), אבל האדם עדיין נדרש לשמוע בקול ה' ואינו פטור לגמרי מעונש על מעשיו. בהגיעו לשמים אחרי 120 ייענש על אשר לא קיים את דבר ה'.

וכאן נוצר ההבדל הגדול -

האדם שונה מהשור בכך שיש לו בחירה חופשית, והיכולת "למאוס ברע ולבחור בטוב". בעוד השור מוגבל להתנהגות שנכפתה עליו, אין לו שכל לבחור בטוב, ואילו האדם (כשמכיר בשכלו את משמעות הרע) מסוגל להשתנות ולבחור בטוב נגד טבעו על ידי עמל והתגברות ובכך יש לו יתרון על הבהמה, מה שמחייב אותו לשאת באחריות על מעשיו.

אם כן, הטענה כי האדם רע מנעוריו היא רק כדי להסביר מדוע ה' לא יכריתו מהעולם (משום הרגליו הרעים עוד מיום היוולדו), אולם בהגיעו לשמים וודאי שייענש על שלא התאמץ לשנות את טבעו בעולם הזה.

"וטעם זה יועיל לבל דנו בהכרת אבל על כל פנים ענוש יענש על אשר איננו שומע בקול האלהים, וישתנה משור המתלמד כי הוא מותר האדם מן הבהמה למאוס ברע בהכירו ולבחור בטוב, והועיל טענת רע מנעוריו שלא יתכעס ה' עליו כל כך שנראה שהפליא לעשות כי יש לו סיבה להרשיע לצד לימודו מנעוריו".

מה פשר הבחירה החופשית שישנה ביד האדם, וכיצד היא באה לידי ביטוי? הרב זמיר כהן משיב על השאלה הנפוצה בהרצאה יסודית ומקיפה