רגישים לקולות לעיסה? מיזופוניה - התופעה שהופכת רעש קטן לסיוט גדול

האם קולות לעיסה, נשימות עמוקות או נקישות עט מקפיצים אתכם? מרגישים שאתם היחידים שמוטרדים מצלילים זעירים שאחרים כלל לא שמים לב אליהם? אתם לא לבד. מיזופוניה היא תופעה נפוצה שגורמת לאנשים להגיב רגשית לצלילים יומיומיים מסוימים – והיא נפוצה הרבה יותר ממה שחשבתם.

מיזופוניה היא תופעה ייחודית ומורכבת המתבטאת ברגישות גבוהה לקולות מסוימים – בעיקר כאלו הנחשבים לנפוצים בחיי היום-יום, כגון לעיסה, נשימה, או נקישות אצבעות. אנשים הסובלים ממיזופוניה אינם מגיבים לכל קול בצורה חריגה, אלא רק לצלילים מסוימים המעוררים אצלם תחושות של גירוי, כעס, או אי-נוחות משמעותית. התופעה התגלתה לראשונה בשנת 2001 על ידי המדענים פאבל וג'נדרו יסטראב, אך בשנים האחרונות נרשמת עליה משמעותית במודעות אליה ובמחקר בתחום.

תיאור התופעה - מהי מיזופוניה?

מיזופוניה נחשבת לתופעה נוירולוגית-רגשית, שבה המוח מגיב בצורה חריגה לגירויים קוליים מסוימים. לעיתים קרובות, צלילים שגורמים לגירוי הם צלילים חוזרים, כמו לעיסה, מצמוץ, נשימה, ואפילו דיבור באינטונציה מסוימת. עבור אנשים מסוימים, צלילים אלו עשויים לעורר תחושות של זעם, חרדה, גועל, או מצוקה חזקה, שיכולה להגיע לכדי מצב של רצון לברוח מהסיטואציה או להתרחק מהאדם המשמיע את הצליל.

מחקרים מראים כי התגובה הקיצונית אצל הסובלים ממיזופוניה נגרמת מכך שמבנה הקשרים במוחם שונה מהמבנה במוח של אנשים ללא מיזופוניה. ייתכן כי התגובה נובעת מהאופן שבו המוח מקשר את הצליל המסוים לתחושה רגשית שלילית.

אבחון התופעה

מיזופוניה אינה נחשבת להפרעה נפשית רגילה, ולכן היא אינה כלולה במדריך האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי (DSM), מה שמקשה על אבחון רשמי. עם זאת, רופאים, נוירולוגים ופסיכולוגים יכולים לאבחן את התופעה באמצעות שאלונים ייעודיים להערכת עוצמת הרגישות, ראיונות ושאלות על תגובות קוליות.

קריטריונים לאבחון כוללים:

תיאור התגובות – המטופל מתאר תחושות של זעם, גועל או חרדה בעקבות צלילים מסוימים.

היקף ההשפעה – הצלילים פוגעים באיכות החיים של המטופל, גורמים לקשיים בעבודה, בלימודים או במערכות יחסים.

הימנעות – נוטים להימנע ממקומות או אנשים הגורמים להופעת הצלילים המטרידים.

דרכי טיפול במיזופוניה

אמנם אין כיום טיפול שמעלים את המיזופוניה לחלוטין, אך ישנן מספר שיטות להקלה על התופעה ולהפחתת עוצמת התגובות הרגשיות לצלילים:

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – טיפול זה נועד לעזור למטופלים לשנות את התגובות הרגשיות שלהם לצלילים באמצעות תרגול מודעות, חשיבה מחודשת של התפיסות הרגשיות, ושינוי תגובות גופניות ורגשיות.

חשיפה מבוקרת לצלילים – סוג של טיפול חשיפה שבו המטופל נחשף בהדרגה לצלילים המעוררים את הרגישות, תוך למידת דרכי התמודדות כמו נשימה עמוקה וטכניקות הרפיה.

טיפול תרופתי – במקרים שבהם המיזופוניה מלווה בחרדה או דיכאון, רופא עשוי להמליץ על תרופות מרגיעות שמפחיתות את המתח הכללי.

תרגול מיינדפולנס – טכניקת הרפיה ומודעות יכולה לעזור להפחית את רמת המתח הכללית ולהגביר את היכולת לשלוט בתגובות הרגשיות.

התמודדות יומיומית עם מיזופוניה

מכיוון שהמיזופוניה יכולה להוות אתגר משמעותי בחיי היומיום, חשוב למצוא דרכי התמודדות שמאפשרות לשמור על שגרה תקינה:

שימוש באוזניות – האזנה למוזיקה או לקולות לבנים דרך אוזניות יכולה להוות פתרון מוצלח למניעת חשיפה לקולות מעוררי מצוקה.

בחירת סביבות עבודה מתאימות – לעיתים כדאי לבחור בסביבות עבודה או לימודים שבהן ניתן לשלוט טוב יותר בסביבה הקולית.

דיבור גלוי עם הסביבה – כשאפשר, כדאי לשתף את הקרובים בתחושות וברגישויות, כדי לאפשר הבנה ושיתוף פעולה.

תרגול נשימה – טכניקות נשימה והרפיה מסייעות בשמירה על רוגע כאשר מתעוררת תגובה למיזופוניה.

מיזופוניה היא תופעה ייחודית ומאתגרת המשפיעה על חייהם של אנשים רבים בעולם. למרות שאין פתרון מוחלט לתופעה, ניתן ללמוד כיצד לשלוט בתגובות, להתמודד עם הרגישות ולקיים חיים מספקים תוך מציאת דרכים למזער את ההשפעה השלילית של הצלילים המטרידים. בעזרת מודעות, תמיכה מהסביבה, וטיפולים מתאימים, ניתן לנהל חיים פעילים ומאושרים גם עם מיזופוניה.

מיזופוניה: איך מתמודדים עם רגישות לרעש?