"זבולון לחוף ימים ישכון": הפרטים המרתקים מאחורי הברכה

בשמחת תורה קראנו על ברכת משה לשבט זבולון: "שפע ימים יינקו". גם בברכת יעקב לבנו זבולון, נאמר "זבולון לחוף ימים ישכון, והוא לחוף אניות, וירכתו על צידון".

המעיין ברשימת הנחלות שבספר יהושע, יראה שנחלת שבט זבולון לא מגיעה לים. איך יתכן, אם כן, שהאבות הקדושים אמרו עליו "לחוף ימים ישכון"?

נחלת זבולון היא בפתחת עמק יזרעאל, מנחל הקישון במערב ועד הר תבור במזרח, ככתוב בספר יהושע: "ופגע אל הנחל אשר על פני יקנעם... על גבול כסלות תבור", נחלה קטנה מאד, יש לציין, ביחס לשבטים האחרים, שמשתרעת במערב עד איזור יקנעם, שזה באמת קרוב לים, אבל לא מגיע לים. חוף הים מעכו ועד חיפה שייך לשבט אשר.

גם בשירת דבורה נאמר: "אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון".

בעבר היו חוקרים שניסו לצייר את מפת שבט זבולון, כאשר היא בכל אופן מגיעה מים לים, מכינרת אל הים התיכון, אלא שבמשך הזמן זוהו הערים שעליהן הנביא מדבר, כגון יקנעם ועוד, והתברר שזיהוי זה אינו נכון. חלוקת הנחלות בגורל על פי ה', לא אפשרה לשום שבט לחצות את הארץ מצד לצד. ייתכן שזה כדי שלא לאפשר, במקרה של מלחמה וכדו', לקבוצה אחת לחסום את הארץ.

אמנם בכל אופן ישנה בליטה מעניינת מאד בנחלת זבולון, הבליטה עד יקנעם. חוקרים שניסו להבין את הטופוגרפיה של הנחלות תמהו על כך. נחלת זבולון היא עמק, מדוע היה צורך לצרף לה בליטה הררית לאורך הקישון?

גם במזרח יש לנחלת זבולון בליטה ארוכה לכיוון מזרח, עד קרני חיטין, וגם את ההיגיון שלה ניסו טופוגרפים להבין.

נראה שהתשובה היא שזבולון יועד להיות סוחר, ולכן נחלתו הגיעה למקום קרוב לשני הימים, כפי שאמר משה "שפע ימים יינקו". נכון שנחלתו לא נשקה לחוף, אבל היו הסדרים בין השבטים, וכיוון שזבולון היה שבט של סוחרים, היתה להם גישה לחוף הים התיכון וגם לחוף ים הכינרת. העובדה שהדבר היה מותנה בהסכמת שבט אשר ממערב ושבט נפתלי ממזרח, דווקא תרמה לשלום ולשיתוף הפעולה בין השבטים. כל אחד צריך את חברו.

מה שעוד מעניין בנוגע לברכת יעקב, המזכירה את זבולון שוכן "לחוף" הים, הוא רעיון שהעלה החוקר פרופסור מיכה קליין, לפיו ישנם סימנים כי בימי קדם היתה באזור צפון מפרץ חיפה לגונה, מפרץ ים שנכנס לתוך היבשה, וכך יתכן שמפרץ זה היה החוף שלמרגלותיו שכנה נחלת זבולון, ושאפשר לו גישה לאוניות הסוחר שלו.

אך גם לפי מי שאינם מסכימים עם קליין, ידוע לנו כי באזור זה היתה "דלתא" – שפך הקישון התרחב והציף שטח גדול מאד, שאולי גם ממנו ניתן היה להוציא אוניות אל הים. גם כיום ישנו נמל בשפך הקישון, אך הוא קרוב מאד לים. יתכן שבעבר הקישון היה גדול ורחב יותר כבר באיזור יקנעם.

פירוש מעניין כותב הגר"א על המילים "וירכתו על צידון", שהנהר לכיוון הגבול היה בצורה של ירך, מעוקל כמו ברך של אדם. במדרש רבה הזכירו שבנחלת זבולון היתה "זבוד דגלילא". לפי חלק מהפירושים הכוונה לאזור ביצות עשיר בדגים, שגם ממנו התפרנסו בני שבט זבולון.

כך שאף על פי שכיום העיר יקנעם אינה סמוכה ממש לחוף, בימי קדם הקשר בין נחלת זבולון לבין חוף הים היה תדיר וקרוב יותר, לפי ההסברים השונים, ועל כך דיברו יעקב אבינו ומשה רבנו בברכותיהם לשבט זה.