כך נאפשר לילדים שלנו ללמוד לקבל על עצמם אחריות

בארה"ב, מקובל מאוד למכור במסעדות שתיה קרה (קולה וכו') במתקנים שבהם יש מילוי חוזר חינם (Free Refill). אתה קונה פעם אחת, וממלא כמה פעמים שאתה רוצה. בארץ. הרעיון הזה לא ממש תפס (אני יכול לחשוב על כמה סיבות טובות לכך), אבל יש כמה מקומות שכן מאפשרים מילוי חינם שכזה.

פעם אחת הייתי בחנות רהיטים מפורסמת שיש בה מסעדה שכזו, והייתי עד למחזה לא נעים. מעל ברזי המילוי של הקולה היה כתוב בגדול: "אסור למלא בקבוקים". ממש מתחת לשלט עמד בחור, מילא את הכוס שלו, ואז שפך את תוכן הכוס לבקבוק גדול, וחוזר חלילה. אחד מהעובדים במקום ניגש אליו והעיר לו: "בחור, אתה לא רואה את השלט? אסור למלא בקבוקים!". הבחור השיב לו תשובה למדנית: "אני לא ממלא בקבוק, אני ממלא את הכוס שלי. ברגע שהקולה נמצאת בכוס שלי – מבחינה ממונית היא שלי, ואז אני יכול לעשות כרצוני עם הקולה שלי", כך אמר, והמשיך למלא את הבקבוק... העובד לא קיבל את התשובה המפולפלת, וחזר על דבריו: "מה אכפת לי איך אתה ממלא, תכל'ס אתה ממלא בקבוק, ואסור!". אבל הבחור חזר שוב על טענתו, והאווירה שם הפכה להיות לא נעימה.

אני לא יודע איך האירוע הסתיים. לא היה לי נעים לראות את הוויכוח, ופשוט הלכתי משם. תרשו לי להתעלם מהדיון הקנייני והממוני, ולומר מה כאב לי אצל הבחור הזה. הוא חשב בצורה הישרדותית מאוד, אגואיסטית מאוד. אני מניח שהבחור הזה, במסגרות החינוך שעבר, למד הרבה חומר חשוב, אבל לא לימדו אותו כישורי חיים כמו קבלת אחריות.

השבוע יחול יום השנה ה-81 לפטירתו של האדמו"ר רבי קלונימוס שפירא – האדמו"ר מפיאסצנה הי"ד, שנרצח בטרבלינקה. עוד בחייו, האדמו"ר פרסם ספר בשם "חובת התלמידים". החידוש הגדול שבספר, שהוא מיועד בעיקר לתלמידים צעירים, ובו הרב פונה אל התלמיד בפניה אישית, ודורש ממנו להיות מודע למעשים שלו ולקבל עליהם אחריות.

מי שמציב לעצמו בחיים יעדים, יש סיכוי שהוא גם ינסה ויצליח לעמוד בהם. זה יכול להיות יעד רוחני (לסיים מסכת, להשקיע יותר בלימוד ארמית, ללמוד פירושים לתפילה כדי להתחבר יותר), זה יכול להיות יעד גשמי (להשקיע יותר בסדר בבית, בזמני איכות עם חברי משפחה שונים, לקבל שבת לפני הזמן עם פחות לחץ וכו').

כהורים, זה מחייב אותנו לשינוי מסוים. להאמין בילדים, לראות את הטוב שבהם (השם "בוסר המלאכים", שבו בחרתי לקרוא לספרי, הוא הברקה שלו, שגם הנערים הארסיים והבוסריים עוד יהפכו לעסיס מתוק, אם נשכיל להשאיר אותם מחוברים). אבל זה מחייב לשחרר, להטיל בהדרגה את קבלת האחריות על הילד. כל גיל לפי עניינו, וכמובן עם גבולות גזרה בטוחים. כך הילד לומד לצאת מעולם אגואיסטי מצומצם, ולהכיר עוד ערכים בחיים. כך הילד לומד לפתח שרירים של אמפתיה וערבות, אהבת ישראל וחיבור אותנטי.

ה' יעזור שנזכה לרוב נחת מכל הילדים!

לרכישת הספר "בוסר המלאכים", שמלא בעצות וכלים לחינוך לאחריות וגם לחינוך של מצבי משבר, ניתן להתקשר להידברות שופס 073-222-12-50