חדשות בארץ
בית המשפט התיר לפרסום: דובר בלשכת ראש הממשלה עצור בפרשת הדלפת המסמכים
בית משפט השלום בראשון לציון נעתר חלקית לבקשת כלי התקשורת ואישר את פרסום שם החשוד המרכזי: אלי פלדשטיין, ששימש דובר לענייני צבא בלשכת ראש הממשלה. מעצרו הוארך ביומיים
- שלומי דיאז
- פורסם ב' חשון התשפ"ה
אלי פלדשטיין, ארכיון (צילום: דובר צה"ל)
בית משפט השלום בראשון לציון התיר הערב (ראשון) לפרסום את שמו של החשוד המרכזי שנעצר והובא לדיון בבית-המשפט בפרשת הדלפת מסמכים מסווגים לתקשורת הזרה. החשוד הוא אלי פלדשטיין, שעבד בלשכת ראש הממשלה. מעצרו הוארך ביומיים.
במסגרת צמצום צו איסור הפרסום הותר לפרסום כי פלדשטיין החל לעבוד בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו מספר ימים לאחר תחילת המלחמה. בהמשך עבד עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי. פלדשטיין שימש בעבר במספר תפקידי דוברות בצה"ל וגם כדוברו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
בנוסף התיר בית המשפט לפרסם כי "החקירה החלה לאחר שהתגבש חשד משמעותי בשב"כ ובצה"ל, גם נוכח פרסום תקשורתי לפיו מידע מודיעיני מסווג ורגיש, נלקח מתוך מערכות צה"ל, והוצא שלא כדין, והתקיים החשש לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, וסיכון מקורות מידע".
"בשל כך, עלולה הייתה להיגרם פגיעה ביכולתם של גופי הביטחון להשיג את היעד שעניינו שחרור החטופים, כחלק ממטרות המלחמה. בעקבות האמור, נפתחה חקירה סמויה משולבת של שב"כ, צה"ל ומשטרת ישראל, במהלכה התחזקו באופן משמעותי החשדות האמורים".
"בהתאם נפתחה חקירה גלויה, במהלכה נחקרו עד כה 4 עצורים המעורבים בפעילות, חלקם גורמי מערכת הביטחון ואזרח ששמו מר אליעזר פלדשטיין. החקירה מצויה בעיצומה ומתנהלת על פי דין ובפיקוח בית המשפט. כל פרסום נוסף ביחס לחקירה עלולה להוביל לפגיעה בחקירה, במטרותיה ובביטחון המדינה".
פלדשטיין חשוד בהחזקה והעברה של חומר שלא כדין והעברתו לעיתון "בילד" הגרמני ולכתבים ישראלים.
לשכת רה"מ מסרה אמש תגובה שבה טענה כי "המסמך שפורסם כלל לא הגיע ללשכת רה"מ מאמ"ן, ורה"מ למד עליו מהתקשורת. האדם המדובר מעולם לא השתתף בדיונים ביטחוניים, לא נחשף או קיבל מידע מסווג, ולא לקח חלק בביקורים סודיים. ובכלל, מגוחך לומר שפרסום כתבה אוהדת לישראל בעיתון גרמני - שבו פורסם מסמך שכמותו פורסמו קודם לכן באישור ובסמכות - גרם נזק כלשהו למשא ומתן לשחרור החטופים, או לביטחון ישראל. להיפך, זה סייע למאמץ ובוודאי שלא פגע בו".
בלשכת רה"מ טענו לאכיפה בררנית, ואמרו כי "מאז תחילת המלחמה ועד היום אנו עדים לשיטפון של הדלפות מגמתיות ופליליות מישיבות קבינט סודיות, דיונים ביטחוניים סגורים, דיונים חסויים הקשורים לשחרור חטופים; הדלפת הסרטון המבושל נגד חיילינו בשדה תימן, וההדלפה של ח"כ מתוך ועדת החוץ והביטחון. תמוה מאוד מדוע מכל ההדלפות הללו, דווקא מסמך זה - שתוכנו היה ידוע לכל וסייע למדינת ישראל - זכה לחקירה כה אגרסיבית ומגמתית".