ארנונה תרתי משמע וד"ש מסנחריב: כך נחשף המס הכבד שהוטל על ירושלים

לפני כאלפיים ושמונה מאות שנה, סנחריב מלך אשור, שהיה מלך של אימפריה עצומה, החליט לכבוש גם את ארץ ישראל ולספחה לאימפריה שלו. הוא אכן הצליח להכניע את ממלכת ישראל, ולהגלות רבים מתושביה.

אך בהגיעו לממלכת יהודה, הוא לא הצליח להשלים את מלאכתו. הוא כבש את העיר לכיש, ובארמונו שבנינווה ישנם תבליטים המתארים את כיבוש העיר. הוא רצה לשים את פניו גם על ירושלים ולכבשה, ואכן הטיל עליה מס כבד, אבל בסופו של דבר פגעה בצבאו מגפה, והוא לא הצליח להשיג את זממו. ירושלים ניצלה, והתקיימה עצמאית עוד שנים רבות.

בספר מלכים מתאר הנביא את המס הכבד שהטיל סנחריב מלך אשור. והנה, בימים האחרונים התגלו בשכונת ארנונה הירושלמית, שרידי המבנה שבו התנהלה גביית המס (אולי הארנונה) שהטיל סנחריב על ירושלים.

וכך דווח בעיתונות: בשכונת ארנונה בירושלים נחשפו שרידים של מבני מס, ובהם יותר מ-180 טביעות חותם בכתב עברי, המעידים על המס הכבד שהטיל סנחריב כדי לרושש את התושבים.

לראשונה נמצאו באזור ירושלים עדויות להשפעת מסע סנחריב על כלכלת ממלכת יהודה. בחפירות של רשות העתיקות בשכונת מורדות ארנונה בדרום מזרח העיר, התגלו עדויות לשינוי שעבר המנהל היהודאי בימיו של המלך חזקיהו – בימי מסע המלך האשורי ולאחריו.

עד כה, עדויות למסע הענישה של מלך אשור בעקבות מרד יהודה בממלכה האשורית, היו ידועות רק משפלת יהודה, מלכיש.

מהחפירות, אשר הסתיימו לאחרונה, עולה תמונה שלפיה מבנה המנהל היהודאי הראשון שהתקיים במקום נחרב עד היסוד. "גילינו שרידים של מרכז מנהל ממלכתי משמעותי מימיו של חזקיהו מלך יהודה – ואולי כבר מימי אביו, אחז". אומרים נריה ספיר, נתן בן-ארי ובנימין סטורצ'ן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות.

"המרכז שימש בשליש האחרון של המאה ה-8 לפנה"ס, ולאחר מכן נחרב לחלוטין. מבנה זה נקבר במכוון תחת גל אבנים עצום, ועל גביו הוקם מבנה אחר, אשר חלש על השטחים החקלאיים שממזרח לשלוחת ארמון הנציב – רמת רחל, ונצפה למרחוק. בגל האבנים שולבו אבנים מונוליתיות מהמבנה הקדום שנחרב. אנחנו מפרשים את השינוי הדרמטי הזה כאמירה של השלטון האשורי, אשר ביקש למסור מסר פוליטי-מדיני לסביבה ולהבהיר מי "בעל הבית" באמצעות החלפת מבנה המנהל וסדריו. האשורים עדיין היו מעוניינים בתוצרת ובמיסים שיהודה יכולה היתה לספק, ועל כן אפשרו את קיומו של המנהל היהודאי, תוך הכבדת העול הכלכלי על יהודה".

הפעילות המנהלית של יהודה כללה ריכוז וניהול מלאי של תוצרת מחקלאים שהעלו מיסים לממלכה, שהובאה בקנקנים – אולי גם כאגירה לימי מחסור. בנוסף, יוצר במורדות ארנונה יין, ואולי גם שמן זית. העדות לשינוי שעבר המנהל היהודאי בארנונה לאחר מסע סנחריב, ניכרת מחשיפתם של טיפוסי טביעות חותם שונים המופיעים על גבי ידיות קנקנים שהתגלו בחפירה. טביעות אלה, מעידות על שלבים שלטוניים שונים.

מהמאה ה-8 לפנה"ס, התגלו עשרות טביעות חותם "למלך", וכן 17 הנושאות שמות פרטיים בכתב עברי קדום. בין השמות על גבי טביעות החותם הפרטיות על הקנקנים מופיעים, בין השאר, השמות מנחם יובנה, פקח תברא, צפן עזריהו, יהוחל שחר, ועוד.

 מי הם אותם אנשים? האם היו עשירי אותה התקופה – בעלי אחוזות ואדמות חקלאיות שהחזיקו שטחים חקלאיים גדולים והניעו את כלכלת הממלכה, או אולי בכירי הפקידות היהודאית? ממצאי החפירות בארנונה, אשר יפורסמו יחד עם צוות חוקרים מאונ' תל-אביב בראשות פרופ' עודד ליפשיץ, מחזקים את ההשערה כי מערך הטביעות ה"פרטיות" – הנושאות שמות, קשור למערכת מנהלית קצרת מועד, אשר שימשה לפני מסע סנחריב-כחלק מהכנות ממלכת יהודה בראשות חזקיהו למרד באשור, שבמהלכו הופסק תשלום המיסים לאימפריה האשורית.