הנותן לשכוי בינה: הברכה שמזכירה לנו לבחור בטוב כל בוקר מחדש

ההתמדה באמירת ברכות השחר מזמינה אותנו להתחיל כל יום עם הודיה ובקשה שנדע להעריך את כל מה שניתן לנו מאת ה', לשים לב לפרטים הקטנים ולמצוא בהם משמעות.

אחת מהברכות הבולטות היא "הנותן לשכוי בינה", שבה אנחנו מברכים את ה' על היכולת שנתן לנו להבחין בין יום ללילה, בין טוב לרע. היכולת להבחין בין יום ולילה נראית מובנת מאליה, אך בפועל מדובר בנס. זהו נס של חיים חדשים בכל בוקר, של הזדמנות חדשה בכל יום.

"בָּרוּךְ אַתָּה יְהֺוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הַנּוֹתֵן לַשֶֹּֽכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָֽיְלָה".

הסבר הברכה במילים פשוטות

מקורה של ברכת "הנותן לשכוי בינה" הוא בתלמוד הבבלי (ברכות ס') והיא מתייחסת למילה "שכוי," המתארת במובן אחד את התרנגול המילה "שכוי", שמסוגל להבחין בין רגעי החושך האחרונים לאור העולה, ומסמן לנו את תחילת היום החדש.

אך יש לה גם משמעות אחרת, עמוקה יותר. בפירושו לפסוק בספר איוב (ל"ח/ ל"ו), מפרש ראב"ע כי המילה "שכוי" מתייחסת גם ל"לב" – החלק הפנימי של האדם, המקנה לו את הבינה וההבנה.

"לשכוי - הוא הלב כמו: עברו משכיות לבב והעניין צורות חקוקות כמו ואבן משכית והצורות הם המחשבות ומביני סוד הרוח, יודו כן".

לפי פרשנות זו, הברכה אינה מציינת רק את קריאתו של התרנגול בבוקר, אלא גם את הלב של האדם, שמאפשר לו לחוש ולהבדיל בין זמנים ותופעות.

כך הרא"ש (1250-1327), מגדולי הפוסקים של ימי הביניים, מפרש שברכת "הנותן לשכוי בינה" מתייחסת ליכולת הבחנה שהעניק הקב"ה לאדם, להבדיל בין טוב לרע, המאפשר לו לנווט ולהכריע בעניינים מוסריים ורוחניים.

במילים פשוטות, הברכה מזכירה לנו להודות לה' על מתנת הזמן וההבחנה. כפי שה' העניק לתרנגול את היכולת להבחין בין יום ללילה, כך העניק לאדם את הבינה להבחין בין טוב לרע.

משמעות הברכה בחיי היומיום

ברכת "הנותן לשכוי בינה" מחדדת את תפקידה של ההבנה והבחירה בכל יום מחדש. היא מאפשרת לנו להתחיל את היום במודעות למתנה שניתנה לנו – הלב המבחין, שמסוגל לראות מעבר למציאות הפשוטה, ולבחור בצדדים הטובים יותר של החיים. ההודיה בברכה זו מרמזת על החשיבות של לבחון את מעשינו, לקבל החלטות מתוך שיקול דעת, ולשאוף להתנהל עם כוונה נכונה ומוסרית.

בעולם המודרני, שבו הקצב מהיר ועמוס, היכולת להבחין בין זמנים ולהבין את הערך של רגעים שונים היא אומנות בפני עצמה. הכרת הטוב על הזמן ועל יכולת ההבחנה הזו משפרת את איכות חיינו, מפחיתה מתח ומזכירה לנו לעצור ולהעריך את הרגע.

הברכה מזכירה לנו לקחת רגע בבוקר, לעצור ולכוון את עצמנו ליום חדש. היא פותחת את יומנו בתזכורת על כישרון הבחירה וההבחנה שהעניק לנו הבורא, ומתמקדת במודעות לכוחו של האדם להבין את העולם סביבו, וביכולת לפעול ולהבדיל בין דרכים שונות.

חיזוק וצידה לדרך

המילים "הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה" קיבלו עומק נוסף כאשר אנו מבינים את השימוש ב"שכוי" גם כ"לב". המשמעות היא לא רק ההבחנה הפשוטה בין האור לחושך, אלא גם הכוח הפנימי בליבו של האדם להבחין בין מה שמביא אור לחייו ובין מה שמוביל לחושך. הבחנה עמוקה, שמעודדת אותנו לנצל את מתנת ההבנה שקיבלנו ולהתבונן בהחלטות שאנו מקבלים, בדומה ליכולת ההבחנה בין יום ולילה, בין טוב לרע, בכל תחומי החיים.

מהי ברכת "הנותן לשכוי בינה"? הרב אברהם יוסף מסביר בקצרה