תגלית מפתיעה: האם נמצאה תיבת נוח?

פעם בכמה זמן מתבשרים אנו על זיהוי שרידי תיבת נח, היכן שהוא בהרי אררט שבין אירן לטורקיה.

קשה לנו לדעת איזה זיהוי מהזיהויים האלו הוא אכן רציני, אבל כן יודעים אנו שבימי קדם אכן היו שרידי תיבה שעמדו במקום ידוע, ועמים רבים מהעמים הקדומים תיעדו זאת. כבר בגמרא מסופר שהמן לקח את העץ הגבוה חמישים אמה, על מנת לתלות את מרדכי, מתיבת נח. גם היסטוריון בבלי קדום בשם בירוסוס מספר כי שרידי התיבה היו קיימים בזמנו על הר אררט, ואנשים היו לוקחים מהם חתיכות לסגולה ולסימן טוב.

לאחרונה התגלה ממצא מעניין הקשור בתיבה. ד"ר אירווינג פינקל מהמוזיאון הבריטי, מומחה בכיר לתרבות מסופוטמיה, חשף פרטים מדהימים על מפה בבלית עתיקה מהמאה השישית לפני הספירה, המתארת את מיקומה המדויק של תיבת נוח.

המפה, החרוטה על לוח חרס, היא אחת המפות העתיקות ביותר בעולם. במרכזה מופיעה העיר בבל, מוקפת בטבעת כפולה המייצגת את "הנהר המר" – הגבול הקדום של העולם המוכר. אך המרתק ביותר הוא מה שנמצא מעבר לטבעת זו: שורה של משולשים המתארים אזורים מסתוריים ורחוקים, ביניהם המקום שבו נחה תיבת נוח.

תגלית מפתיעה התרחשה כאשר מתנדבת בשם אדית' הורסלי מצאה חלק חסר מהמפה. השחזור חשף פרטים על אחד המשולשים המכונה "החומה הגדולה" – אזור המתואר כבעל חומות גבוהות ועצים ענקיים. על פי המפה, זהו המקום שבו נחה תיבת נוח, המקביל להר אררט המוזכר בתנ"ך.

ידוע לנו כיום שהבבלים סיפרו על המבול. כיוון שהם צאצאי שם, ודאי היתה בידם מסורת על העניין. אחד הסיפורים הבבליים המפורסמים נקרא "עלילות גלגמש", ובו מתוארים התיבה והמבול. סיפור אחר נקרא "ארתחסיס", וגם הוא מתאר את אותם האירועים.

מה שהופך את מפת בבל למיוחדת כל כך, היא העובדה שזוהי העדות הקרטוגרפית הראשונה המתארת את מיקומה המדויק של התיבה. המפה לא רק מספרת את הסיפור, אלא גם מציעה מעין "מדריך נסיעות" קדום למקום שבו, לפי אמונת הבבלים, עדיין עמדה התיבה בתקופתם.

למעשה ידוע לנו כיום על 217 תרבויות עתיקות שמספרות על המבול, כל אחת מהזווית שלה. ישנם כאלו שהוסיפו כמובן דברי דמיונות משלהם, אבל הבסיס אחד הוא: פעם, בימי קדם, היה מבול גדול שירד משמים, ורק אלו שהיו בספינה הגדולה שנבנתה לפי דבר האלוקים זכו להינצל.

מעניין כי דווקא מכל התרבויות הקדומות, בתרבות הכנענית אין סיפור על מבול. זה מתאים למה שאמרו חז"ל, שבארץ ישראל לא ירד מבול.