הרמב"ן על פרשת לך לך: דבר תורה קצר ומרתק לשולחן השבת

בפרשת השבוע, פרשת לך לך, נאמר על אברהם אבינו: "ויבן שם מזבח לה' ויקרא בשם ה'".
מה פירוש הנאמר: "ויקרא בשם ה'"?
אונקלוס מתרגם שאברהם התפלל, וכך נראה מדברי רש"י.

הרמב"ן מפרש באופן אחר, וכה דבריו הנפלאים:

"והנכון, שהיה קורא בקול גדול שם לפני המזבח את שם ה', מודיע אותו ואלוקותו לבני אדם... וכך אמרו בבראשית רבה (לט, מז) מלמד שהקריא שמו של הקב"ה בפי כל בריה".

הקריאה בשם ה' הנזכרת כאן, היא ההנהגה לפרסם את אלוקותו של ה'.

וזו בעצם מצווה בה נצטווה כל יהודי, כחלק ממצוות אהבת ה'. הדוגמה לדורות של מי שקיים את זה היא אברהם אבינו.

וכך לשון הרמב"ם בספר המצוות: "מצווה ג - היא שציוונו לאהבו יתעלה... וכבר אמרו שמצווה זו כוללת גם כן שנדרוש ונקרא האנשים כולם לעבודתו יתברך ולהאמין בו. וזה, כשתאהב אדם - תשים ליבך עליו ותשבחהו ותבקש האנשים לאהוב אותו. וזה על צד המשל. כן כשתאהב הקל יתברך באמת כמה שהגיעה לך מהשגת אמיתתו, הנה אתה בלי ספק תדרוש ותקרא הכופרים והסכלים לידית האמת אשר ידעת אותה. ולשון ספרי: 'ואהבת את ה' - אהבהו על הבריות כאברהם אביך, שנאמר: 'ואת הנפש אשר עשו בחרן'. כלומר, כמו שאברהם, בעבור שהיה אוהב ה' כמו שהעיד הכתוב: 'אברהם אוהבי', שהיה גם כן לגודל השגתו - דרש האנשים אל האמונה מחוזק אהבתו, כן אתה אהוב אותו עד שתדרוש האנשים אליו". 

רבים חושבים כי זיכוי הרבים שייך רק לרבנים ולאנשי חינוך, אך האמת הפשוטה היא כי בידי כל אחד מאיתנו לקרב את הזולת, ולהכיר לו את הבורא.
חשבו כמה זכויות אפשר לצבור, כיוון שאדם שמזכה אחרים ומניע אותם לקיום מצוות - מעשיהם הטובים נזקפים גם לזכותו, משום שהוא הביא אותם לידי מעשה. כך ניתן להרוויח אלפי ומילוני זכויות לאין ערוך, שיכפילו את הכנסות המזכה ללא מגבלת זמן, לדורי דורות.
אין עסקה משתלמת מזו.

בזוהר נאמר: "כל המזכה לאחרים- אותה הזכות עומדת לו ואינה סרה ממנו". ב"חסד לאברהם" מובא: "אין חפץ ה' כי אם במי שמזכה את הבריות". בעל הרוקח: "אין זכות כמזכה הרבים" - אפילו אדם פשוט ביותר, כיוון שהוא מזכה הרבים, מעלתו עצומה בשמיים ואין מצווה אדירה יותר מזו". חכמינו זכרונם לברכה אמרו: "כל המזכה את הרבים - אין חטא בא על ידו". כלומר, ה' עוזר לאדם שמזכה את הרבים להינצל יותר מן החטא. הפסוק אומר: "אם תוציא יקר מפי זולל - כפי תהיה". דרשו על כך רבותינו, שאדם שזוכה לחזק את הרבים, ולזכותם, זוכה להיות במעלה כמו פיו של ה' יתברך. כביכול, הוא יגזור גזירה, וה' מקיים.