אור החיים הקדוש: דבר תורה קצר ומתוק על פרשת לך לך

"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן" (בראשית י"ב, ד').

אור החיים מתייחס לציווי ה' לאברהם ללכת מארצו, מבית אביו, וללכת אל הארץ אשר יראה לו. בתחילת הפרשה נאמר "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך", וה' מבטיח לאברהם שפע של ברכות: הוא יעשה אותו לגוי גדול, יברך מברכיו ויגדל את שמו. מי שרואה את אברהם הולך, יחשוב שאין להחזיק לו טובה על כך, כיוון שלכאורה נראה שאברהם יצא לדרכו בעיקר בגלל ההבטחות המפתות הללו.

מהסיבה הזאת הודיע לנו הכתוב את צדקתו של אברהם, שנדע כי הלך מארצו רק מתוך מחויבות לעשות ולקיים את ציווי ה'.

"עוד ירצה להיות שאמר לו ה' הבטחות תועליות הרבה כשילך לו מארצו וכו' אם כן הגם שילך יסבור הרואה כי אין להחזיק לו טובה על זה שאפילו קל שבקלים כשיראה כל התועליות ימהר ליסעלזה הודיע הכתוב צדקותו של אברהם כי מה שהלך לא לצד הבטחות האמורות אלא לעשות דבר ה'".

מחויבות לציווי ה'

אור החיים מבהיר כי הכתוב רוצה להדגיש שאברהם לא פעל מתוך תועלת אישית, אלא מתוך רצון לעשות את רצון ה'. לכן נאמר בפסוק זה "וילך אברם כאשר דיבר אליו ה'", ולא נאמר "כאשר אמר אליו ה'", כי המילה "דיבור" רומזת על גזירת מלך, על משהו מחייב וקשה, בעוד שהמילה "אמירה" נחשבת רכה יותר ומיועדת לתועלתו האישית של האדם.

"ודקדק לומר כאשר דבר ולא כאשר אמר כמו שהתחיל בתחילת הפרשה ויאמר ה' לאמת כדברינו. והוא, יש לך לדעת כי כל מקום שיאמר הכתוב דיבור יגיד על דבר קשה והאמירה היא רכה וכאן הזכיר בתחילת הפרשה ויאמר ה' לצד שכל הדבר הוא להנאת אברהם ובמעשה אכרהם אמר כאשר דבר פירוש שעשה הדבר לצד גזירת מלך עליו ולא לתועלת הנמשך לו".

במילים אחרות, הכתוב מבקש להראות שאברהם פעל מתוך מחויבות לציווי ה'. אברהם ראה בכך גזירת מלך ולא רק הזדמנות אישית, ולכן הלך ועשה את רצון ה' באופן מלא, ללא תלות בהנאות או להפיק תועלות אישיות שהיו כרוכות בכך.

הרב זמיר כהן - גדולתו של אברהם אבינו. צפו