איך בוכים כשכואב? הרבי מפיאסצנה עם עצה שתתן לך כח

הציטוט היומי

"הבכיות והצער שהאדם המצטער בעצמו לבדו על צרותיו - יש שנשבר מהם ונופל מהם עד שאינו יכול לעשות מאומה, והבכיות שהוא בוכה עם הקב"ה יחד - מחזיקים אותו".

(האדמו"ר מפיאסצנה).

משמעות הציטוט

האדמו"ר מפיאסצנה מתייחס לתחושת הכאב והצער שאדם חש, ומציע הבחנה בין שני סוגי בכי: בכי של בדידות ובכי של חיבור עם ה'.

כאשר אדם בוכה על צרותיו לבדו, ללא תחושת נוכחות האל, הוא עלול להרגיש כבדות ושבירה. הבדידות עשויה להכביד עליו עד כדי כך שהוא מרגיש חלש ואינו מסוגל לפעול, כפי שהאדמו"ר מציין, "נופל מהם עד שאינו יכול לעשות מאומה". במילים אחרות, הבכי הזה הופך לנטל שמושך את האדם מטה, ומחליש את כוחו להתמודד עם הקשיים.

מנגד, האדמו"ר מציע שאדם שמצליח לבכות "עם הקב"ה יחד", כלומר מתוך אמונה שאלוקים נמצא איתו בצערו ובכאבו, זוכה לכוח ולחיזוק דווקא מתוך הבכי. בכי זה אינו מביא לשבר אלא להיפך – הוא מעורר תחושה של נחמה וחיזוק, כי האדם יודע שאינו לבד.

הרב שניר גואטה עם עצות מועילות לחיזוק המידות הטובות, בפרט בין אדם לחבירו. הרצאה שחייבים לשתף

כמה מילים על המחבר

האדמו"ר מפיאסצנה, רבי קלונימוס קלמיש שפירא, נרצח על קידוש ה' במלחמת העולם השניה (י"ד בתמוז ה'תרמ"ט - ה' בחשוון ה'תש"ד). האדמו"ר התפרסם בזכות חיבוריו החדשניים בתחום החינוך החסידי, בהם "חובת התלמידים".

בתקופת הכיבוש הגרמני שהה בגטו ורשה ועשה מאמצים רבים לשמור על מסגרת החיים היהודיים. כך, למשל, עשה מאמץ עליון לאפשר גישה של נשים למקווה טהרה, לקיים מצוות - אפיית מצה בפסח, וכדומה, קיום ברית מילה ועוד, והמשיך לדרוש לקהל חסידיו. את דרשותיו העלה על הכתב והן נמצאו לאחר המלחמה והתפרסמו בספר "אש קודש".