כוכב הילדים שהפך לחסיד חב"ד: "בחיים לא דמיינתי שאהיה דתי"

מאחורי אסף הרץ (32) קריירה מפוארת – הוא השתתף בסדרות ילדים, הנחה בטלוויזיה והופיע בפסטיגל. אבל עם כל ההצלחה שלו, הוא הרגיש שמשהו חסר. בראיון חשוף לאתר מאקו, סיפר הרץ כי "הרגשתי שלא יכול להיות שזו התכלית של העולם, ההישרדות הזאת, הקשיים, הריבים, האמוציות. כבר בתור ילד חיפשתי איזושהי תכלית יותר גבוהה, יותר משמעותית".

בחודש פברואר האחרון, לאחר שנעלם מאור הזרקורים, הוא דיבר לראשונה על תהליך החזרה בתשובה שלו, לאחר שחזר מבית המדרש של הרבי מליובאוויטש בברוקלין. "העליתי תמונה לאינסטגרם עם כמה מילים על החוויה. עליתי למטוס לארץ וכשנחתי פתחתי את הטלפון. היה טירוף. כמות ההודעות, הטלפונים והתגובות הייתה קיצונית, צילמו אותי שם וזה התחיל להתפרסם בכל מקום. קיבלתי יותר תגובות ממה שקיבלתי כל החיים על דברים שעשיתי. אנשים כתבו לי 'מדהים, קידוש השם, איזה יופי'".

את המסע שלו לרוחניות הוא החל דווקא מחוכמות המזרח. "בחיים לא דמיינתי שאהיה דתי. הייתי יכול לדמיין את עצמי נזיר, לדמיין את עצמי במערות בקווקז, לומד את הרוחניות של גורדייף עם חצאיות ורוקד, אבל לא הייתי לומד שום דבר שקשור לתורה היהודית. היה לי איזה מסך, זה היה מנותק לי מאיך שגדלתי, יהדות הייתה בשבילי דבר פרימיטיבי", אמר.

בגיל 27 הוא החל להתקרב ליהדות, בזמן שכלפי חוץ נראה ששום דבר לא השתנה. אך בגיל 30 הוא חווה התעוררות. הרץ הבין שהוא לא יכול לחיות יותר בין שני העולמות. "פתאום כולם התחילו לדבר איתי על הקדוש ברוך הוא ואמרתי 'זה נעים לי, אני מחובר לזה'. ניגש אליי איש מבוגר ושאל אותי, 'ערבית התפללת?'. אמרתי שלא והלכתי להתפלל איתם. היה לי נעים, הרגשתי שהפנימיות שלי נמצאת שם. בהתחלה הייתי שם כיפה, הולך ברחוב ביפו ולא מסתכל לצדדים, אבל אז הבנתי שאני לא צריך להתבייש".

באותה תקופה הוא שיחק בתאטרון והחליט לעזוב. מנהלת התאטרון והבמאי חשבו שהוא השתגע, אמא שלו ניסתה לעשות הכל כדי לעצור את זה, אך בסופו של דבר הם ראו את ההשפעה הטובה של היהדות עליו והתחילו לקבל את אורח חייו החדש.

בשנה שעברה, הרץ נישא להדר קניאל, אותה הכיר בשידוך. כיום, הוא עדיין מופיע על במות, אך "ממקום יותר מתוקן", לדבריו. "חוץ מהזקן שום דבר לא שונה, פשוט יש פן מסוים באישיות שלי שהתחזק ופן מסוים שנכנע. אני לא בחרתי לבוא לעולם הזה, הביאו אותי לעולם הזה ככה, למסגרת החיים הזאת, שבתוכה אפשר להרפות ולקבל איזשהו ביטחון ממשהו שלכאורה גדול ממך. לשחרר".