נוער מתמודד
הכלי המפתיע שמסייע לנוער של כנופיות ופשע בבוסטון
השורה התחתונה זהה. לא צריך מדריכי נוער, יש הורים! ואם ההורים יבינו את נקודת החולי של הילדים, בגלל הטראומות שעברו, ויצליחו לשנות גישה, משיפוטיות מבקרת – לאהבה מקבלת, זה יקרין וישפיע על הילדים
- הרב דן טיומקין
- פורסם ט' חשון התשפ"ה
(צילום: shutterstock)
לא מזמן הייתי בסיור לימודי בארה"ב, בעיר בוסטון. הציגו לנו שם מרכז לנוער בסיכון בשם "רוקה", שעובד עם הקהלים הקשים ביותר, של כנופיות ופשע. מנהל "רוקה" הסביר את משנתו: כאשר יש טראומה, אזור שלם של הַמֹּחַ, זה שאחראי על הטווח הארוך, דחיית הסיפוקים וההתארגנות, פשוט מוריד שלטר, והַמֹּחַ הופך להישרדותי, כאן ועכשיו. כחברה, במקום לרחם ולעזור לחברה האלה, בעלי הפתיל הקצר, להשתקם ולהתרפא, אנו דוחים, מענישים ומוקיעים אותם, ובכך מדרדרים אותם יותר. מה הפתרון? להכשיר מדריכי נוער שיעבדו איתם עם הרבה אהבה, דרך כמה כלים מבוססי CBT שהם פיתחו (ביחד עם מומחי (Massachusetts General Hospital. לנשום עמוק, לספור עד עשר ולקבל החלטות מושכלות יותר. כך האזור הפגוע במֹּחַ משתקם, ואחוזי ההצלחה שלהם ממש גבוהים!
אני נותרתי פעור פה. זו בדיוק המשנה הסדורה שלמדתי מהרב אורי זוהר זצ"ל. הוא בא ממקום אמוני, דיבר על מסע של כל נשמה בעולם, "עבותות של אהבה", אבל השורה התחתונה זהה. לא צריך מדריכי נוער, יש הורים! ואם ההורים יבינו את נקודת החולי של הילדים, בגלל הטראומות שעברו, ויצליחו לשנות גישה, משיפוטיות מבקרת – לאהבה מקבלת, זה יקרין וישפיע על הילדים! על זה גם אני מדבר בהרצאות ובסדנאות שאני מעביר להורים, למורים, ולאנשי טיפול, וזה באמת עובד.
מאד הסתקרנתי להכיר את הכלים האלו שפיתחו בבוסטון. אז נשארתי ללמוד את הכלים שלהם לעומק. לדעתי, עיקר ההצלחה שלהם אינו דווקא הכלים האלו, אלא משהו אחר לגמרי: הם ממש מאמינים בכל אחד, ולא מוותרים על אף אחד. יותר מזה, הם מבינים שבתהליך יהיו גם נפילות, הם ממש מצפים ומתכוננים לנפילות האלו, ומשתמשים בהם כהזדמנות לקנות אמון עם המשתתפים שלהם. לדוגמה, הם משלמים משכורת למישהו שיושב שם בבית המשפט, שאם משתתף מסתבך עם החוק – הם עוזרים לו לצאת מהכלא, או לשפר את תנאיו בכלא, כדי שזכות זו תועיל בהמשך לקשר של אמון והשפעה עם אותו צעיר.
העניין הזה של הקשר המאמין והמקבל הוא העיקר, ואם זה עובד במקרים הקשים, של פושעים חברי כנופיות בבוסטון, זה ודאי מועיל גם לצעירים השובבים כאן בארץ. יש לזה מקורות קדומים ביהדות, בחשיבות הכבוד והאמון, וחז"ל כבר לימדו אותנו: רוצה להיות "מקרב לתורה"? יש תנאי: "אוהב את הבריות". בריה שמרגישה אהובה, מוכנה לקבל. גם כטיפול, גם כמניעה. האהבה היא הגשר, קומת הבסיס. וכל יתר הכלים החשובים, מתבססים על הקומה הקריטית הזו, שלפעמים נוטים לזלזל בה, וחבל, כי זה באמת עובד!
כבר עכשיו יש כמה ישיבת ומוסדות שבודקים לעומק גם את יתר הכלים, וכולי תקוה שזה ידייק ויעמיק את התהליך הטיפולי של צעירים במצבי סיכון שמיושמים כאן בישראל, בתחום הטיפול בטראומה, במניעה ובתחום "נוער בסיכון".