"ריבונו של עולם, אין לי כלום בבית! תיתן לי! תשפיע עלי!"

יש סיפור יפה מאוד על הבעל שם טוב הקדוש, זכותו תגן עלינו, שבמוצאי שבת אחת הוא קרא לעגלון שלו, אלכסיי, ואמר לו: אנחנו נוסעים!

הם עולים על העגלה הפלאית, ומגיעים לתלמיד של הבעל שם טוב שגר רחוק מאוד משם. התלמיד פותח את הדלת, רואה את הבעל שם טוב וכמעט מתעלף מהתרגשות...

הבעל שם טוב נכנס ומיד מבקש: "תכין לי סעודה רביעית!".

התלמיד, מסכן, נשארה לו בבית חתיכת חלה קטנה, והוא עונה לבעש"ט: "בטח, בטח – חצי-חצי, אני ואתה...". והבעל שם טוב אוכל, והולך לישון.

בבוקר מתעורר הבעל שם טוב, מתפלל תפילת שחרית ואומר לתלמיד שלו: "נו, איפה ארוחת בוקר?".

מסכן, הוא לא יודע מה לעשות, אין בבית כלום!

הוא הולך מהר, מוצא איזה פמוטים ישנים של אשתו, מוכר את הפמוטים בכמה פרוטות, קונה קצת לחם, קצת גבינה, והבעל שם טוב אוכל.

בצהריים אומר הבעש"ט לתלמיד המארח: "החלטתי להישאר אצלך כמה ימים, אתה בסדר עם זה?". התלמיד שמח כל כך לארח את הבעל שם טוב בבית, גם אני הייתי מוכנה... אבל, הוא חושב לעצמו: מה אני אעשה עכשיו? מה הוא יאכל?

הוא מחפש בבית ומוצא כל מיני דברים – כלים מסכנים, חפצים ישנים. הוא הולך ומוכר חפץ כדי שתהיה ארוחת צהריים, ועוד חפץ שתהיה ארוחת ערב... ככה כמה ימים. אחרי כמה ימים כבר אין מה למכור... מגיע זמן הארוחה, והבעל שם טוב אומר לו: "נו, אני רוצה לאכול... אין אוכל בבית?".

התלמיד המסכן, אין לו שום שאלות על הרבי שלו, אבל הוא צריך ישועה. הוא יוצא ליער, מרים עיניים לשמיים וצועק מקירות לבו: "ריבונו של עולם, אין לי כלום בבית! הרבי שלי אצלי, אני רוצה שתיתן לי! תשפיע עלי!".

הוא התחנן. ואיך שהוא ביקש שפע – העץ שהיה לידו נעקר מהמקום, והוא מצא שם אוצר גדול. הוא הפך להיות עשיר גדול, בקרוב אצלינו.

כשהוא חזר עם האוצר, סיפר לו הבעל שם טוב את השתלשלות העניינים: כבר מזמן רצו להוריד אליך שפע גדול משמיים. כבר מזמן רצו לתת לך עשירות גדולה... אבל אתה לא מבקש. אתה הסתפקת במים וקצת מלח, ולכן משמיים לא יכלו להוריד לך בלי תפילה. אז אני באתי, ודאגתי לרוקן לך את הבית, כדי לעורר אותך לבקש. ביקשת – קיבלת!

אחותי, זה יסוד גדול מאוד מאוד– תבקשי! תבקשי עשירות, למה לא? תבקשי חיים ארוכים, כן, וגם בריאות... הכל תבקשי. זכרי, התפילה היא הכוח לעבור את העולם הזה, לזכות לקבל וגם לנצח. בעשרה ניסיונות התנסה אברהם, ועמד בכולם. עמד – אין עמידה אלא תפילה.