זוגיות ושלום בית
הוא אטום, הוא לא קשוב? כך תגרמי לו להקשיב
"כשאת מגיעה עם שיתוף הכאב או הכעס ליונתן, זה מכווץ אותו, והוא מרגיש שכל העולם שלו מאוים"
- חנה דיין
- פורסם ט' חשון התשפ"ה
(צילום: shutterstock)
"לדבר אל הקיר. זה משפט שהתחלתי להבין אותו רק אחרי שהתחתנתי עם יונתן", התלוננה דבורה.
"את מרגישה שיונתן לא מקשיב לך?", שאלתי.
"לא מקשיב? הדבר הכי אטום שפגשתי בחיים שלי. גם אם היה אצלו איזה פתח קטן שאפשר להגיע אליו, היום זה כבר מכוסה בשכבת הגנה, קיר בטון ועוד חומרי בידוד שלא מאפשרים שום גישה.
"באמת שאין עם מי לדבר, וזה מתסכל אותי כל כך", ענתה דבורה בדמעות.
"הוא ככה מהיום שהכרת אותו?", שאלתי.
"זה מה שאני לא מבינה, אני זוכרת שזה מה שהכי אהבתי בו – את היכולת שלו להיות רגיש וקשוב אלי. הוא לא היה יכול להמשיך את היום אם רק הייתי טיפה עצובה.
"היום, אני בוכה מכאב - והוא מצליח לסובב אלי את הגב ולהירדם. לא מעניין אותו כלום, הוא הפך להיות בדיוק ההפך מהאדם שבחרתי".
"מה לדעתך גרם לו להשתנות ככה?", שאלתי אותה.
"אולי זה בגלל שהוא כבר השיג אותי? אולי הוא מקבל אותי כמובנת מאליו? אולי אם היה יודע שבכל רגע נתון הוא יכול לאבד אותי, אז הוא היה הרבה יותר רגיש וקשוב אלי", ענתה.
"יכול להיות. אבל גם יכולה להיות אפשרות אחרת. דבורה, את יכולה לתת לי דוגמא לצורה שבה את פונה אליו, והוא לא מקשיב ונאטם ככה?", שאלתי.
"בוודאי, מפריע לי מאוד שאין בינינו תקשורת. אז אני פונה אליו ואומרת לו שאני מרגישה שהקשר שלנו ממש לא תקין. התקשורת שלנו גרועה, אנחנו לא יודעים לדבר והוא לא מבין אותי אף פעם".
"ואיך הוא מגיב?", שאלתי.
"הוא נאטם כמו בלוק", ענתה.
"בואי ננסה גישה קצת שונה, שתעזור לך להגיע ליונתן, וכך תגרמי לו להקשיב לך ולהיות באמת איתך".
"הלוואי, אני מוכנה כבר לעשות הכל. באמת שהתייאשתי".
"על פי הקבלה, הנפש של הגבר שייכת לעולם החסד והשפע, והשפה היא שפת התענוג. האישה שייכת לעולם הגבורות, והשפה שלה היא שפה של דין.
"כשאת נפגשת עם חברה שלך ומשתפת אותה בכאבים ובכעסים שיש לך על הקשר בינך לבינה, יש סיכוי גבוה שהיא תבין אותך, ואפילו תזדהה עם המקום הרגשי שתביאי. זו שפת נפש שמוכרת לה.
"כשאת מגיעה עם שיתוף הכאב או הכעס ליונתן, זה מכווץ אותו, והוא מרגיש שכל העולם שלו מאוים. הוא מרגיש כמה הוא בעל לא טוב, והדבר הזה מעורר אצלו תגובות הישרדותיות. במקרה של יונתן, התגובות ההישרדותיות האלה מופיעות בצורה של אטימות וניתוק", הסברתי.
"אז לא לדבר איתו? אני לא יכולה לבוא אליו בתלונות? לשתוק טוב יותר?", שאלה.
"בטח שאת יכולה, ואני חושבת שזה אפילו מומלץ, להביא את ההזדקקות ואת הרצון הכל כך חשוב ומשמעותי שלך בקשר. את משמיעה קול מהותי עבור הקשר, ולפעמים אפילו קול שיונתן בעצמו לא מצליח לבטא או לזהות.
"אבל, על מנת שהדברים שאת רוצה להגיד ייקלטו ויהיו אפקטיביים, את צריכה לשנות את השפה שלך לשפת השפע והתענוג הזכרית.
"כשאת מביעה את אותה התלונה, את מביאה את הגבורות רק מתוך מהצד של הריק והחיסרון. הדרך היעילה יותר היא להביא את הגבורות יחד עם החסדים והשפע".
"לא הבנתי. אפשר דוגמא?", שאלה, מבולבלת מעט.
"אפשר להביא את הטענה בצורה שמביאה משאלה, כמיהה. כשאת מדברת את החלום שלך, את מאפשרת לשפע להיכנס.
"לדוגמא, אפשר לומר: 'יונתן, מגיע לנו ליהנות מתקשורת אינטימית קרובה'. 'בא לי שנתפתח ונגדל ביחד'. או 'מגיע לנו ליהנות מזוגיות טובה, שבה נרגיש שאנחנו מבינים זה את זו'. 'בוא נלמד ונתפתח ביחד, שיהיה לנו כיף ביחד'.
"כל השפה הזו, שבה מוכנס שפע לתוך הגבורות, היא שפה שפותחת את הלב".
חנה דיין hanna.tipul@gmail.com
לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כא
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>