קדושת לוי על פרשת וירא: דבר תורה קצר שישדרג את שולחן השבת

"וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי" (בראשית כ"ב, י"ב)

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, קדושת לוי, מציין שיש שתי דרגות בעשיית המצוות:

1. עשיית מצווה עם ידיעת הטעם - כאשר אדם עושה מצווה ומבין את טעמי המצווה, הסיבה וההיגיון שבקיום המצווה.

2. עשיית מצווה בלי ידיעת הטעם - כאשר אדם מקיים מצווה מתוך נאמנות, בלי להבין או לדעת את טעם המצווה.

"כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני (בראשית כב, יב). נראה בסייעתא דשמיא דיש ב' בחינות, אחד שאדם עושה מצוה שיודע טעם המצות ואחד שעושה מצות ואינו יודע טעם".

ישנה מעלה עליונה יותר בעשיית מצווה ללא ידיעת הטעם - דווקא מי שמקיים מצווה מתוך חוסר ידיעה על טעמיה, ניכר בו שהוא עושה אותה מאהבת ה' ומיראתו בלבד. כי כאשר אדם יודע את טעם המצווה, ייתכן שהוא עושה זאת בגלל ההבנה האישית שלו ולא מתוך רצון טהור לעבוד את ה'.

"וגדול הוא העושה בלי ידיעת טעם ממי שיודע הטעם. שביודע הטעם אינו ניכר שעושה המצות מאהבת הבורא שאפשר מחמת שיודע הטעם הוא עושה מה שאין כן העושה בלי ידיעת טעם ניכר שעושה הכל מאהבת ה'".

עמידה בניסיון מתוך אהבת ה'

כיצד עניין זה בא לידי ביטוי בעקידת יצחק?

קדושת לוי מסביר שאברהם אבינו הועמד בניסיון של נאמנות ואמונה בקב"ה. בתחילה, כאשר אברהם היה מוכן להעלות את יצחק לעולה, האנשים סביבו יכלו להבין את פעולתו כמעשה מתוך ידיעת הטעם, כלומר, מתוך סיבה הגיונית לפיה יצחק צריך להיות קרבן.

"והנה קודם שאמר לו המלאך אל תשלח ידך אל הנער, היו סבורים הכל שיצחק יעלה לקרבן אל המזבח ולא היה ניכר כל כך גודל הניסיון של אברהם אבינו עליו השלום בעקידה שהיו יכולין לומר שידע טעם שבשביל זה מהראוי שיעלה יצחק לקרבן ועשה אברהם אבינו עליו השלום מחמת הטעם".

אך לאחר שציווה המלאך "אל תשלח ידך אל הנער", התברר לכל שלא הייתה כל סיבה להקריב את יצחק. כך בעצם נחשף שאברהם היה מוכן להקריב את בנו היחיד, לא בגלל סיבה או טעם כלשהו, אלא רק מתוך יראת שמים ואהבת ה' טהורה.

"מה שאין כן אחר שהודיע המלאך אל תשלח ידך אל הנער, שיצחק לא יעלה לקרבן אם כן למפרע היה הוכחה שרצון אברהם אבינו עליו השלום להעלות יצחק בנו על גבי המזבח מאהבת ה' לא בשביל הטעם דעתה מוכיח שאין טעם לעקידה שיעלה יצחק לקרבן, דאם היה טעם שיעלה לקרבן מדוע ציווה המלאך שלא יעלהו לקרבן הלא יש טעם שצריך שיעלהו לקרבן ומכיוון דאין טעם ידעו הכל כוונת אברהם אבינו עליו השלום דלא היה בשביל טעם דהא מוכח עתה דאין טעם שיהיה יצחק קרבן רק מיראת ה' פעל כל אלה"

מכאן אנו למדים כי כוונת אברהם בעקדת יצחק הייתה בדרגה העליונה של קיום המצוות - רק לשם אהבת ה', ללא הבנה רציונלית או סיבה נראית לעין.

האם שווה לקיים מצווה "פשוטה"? הרב שניר גואטה מסביר את מקומן של המצוות בשמים. צפו