סיפורו של רב אחא משבחא: איך נולד ספר ה"שאילתות"?

ארון הספרים היהודי מלא וגדוש באלפי ספרים, בהלכה ובאגדה. הספר הראשון של תורה שבעל פה שנכתב הוא המשנה, והשני היה הגמרא. התדעו מי השלישי?

זהו ספר ה"שאילתות" שכתב רב אחא משבחא, שהיה בראשית תקופת הגאונים. עד רב אחא, לא העלו חכמים בדעתם שיש מקום לכתוב עוד ספר. הרי יש לנו התלמוד, ובו מפורטות כל ההלכות, מדוע יש צורך בעוד ספר?

רב אחא נולד בשנת ד' אלפים ת"מ (680). הוא גדל בעיר פומבדיתא, בישיבה המפורסמת שהוקמה ארבע מאות שנים קודם לכן בידי רב יהודה, תלמידו של האמורא הגדול רב, ושבראשה עמדו בהמשך אביי ורבא, ועוד מגדולי העולם. ראש הישיבה היה רב שמואל בר רב מרי הכהן, ורב אחא משבחא היה בחיר תלמידיו.

בשנת 748, בהיות רב אחא בן 68 שנים, שנחשב גיל מבוגר מאד, נפטר בשיבה טובה רב שמואל בר רב מרי, והכל סברו כי כעת יהיה רב אחא ראש הישיבה, ויפיץ את תורתו לתלמידים ולכל רחבי הארץ כפי שהיו רגילים הגאונים לשלוח תשובות לכל השואלים בקצווי הארץ.

אך ביהדות בבל, הסמכות העליונה לכל ענייני היהודים, עוד מימי הגלות הראשונה, הוא "ריש גלותא", מזרע דוד המלך. באותו זמן היה ראש הגולה שלמה בן חסדאי. שלמה בן חסדאי לא הביט אל גדלותו בתורה של רב אחא, משום שהיו לו תוכניות אחרות: הוא חפץ להעמיק את שליטתו בישיבה, ולשם כך הציע לרב נטרוי כהנא מבגדד, תלמיד צעיר שהיה מקטני תלמידיו של רב אחא משבחא, לשאת את בתו של שלמה בן חסדאי, ולקבל את משרת ראש הישיבה. כך יהיה חתנו של ראש הגולה לראש ישיבת פומבדיתא.

הדבר ציער מאד את רב אחא משבחא, שראה בדבר זה החלטה מטעמים אישיים, עם מינוי שלא מתאים, ולכן החליט לעזוב את בבל, שכן ראש הגולה התנכר אליו. קם רב אחא ועלה לארץ ישראל. בהגיעו לארץ ישראל, ראה שמצב היישוב בה בכי רע. התלמוד הירושלמי, שעליו סמכו בני ארץ ישראל, הוא חסר וקטוע, ואינו מוסבר כמו התלמוד הבבלי. מן הצד השני, לא הורגלו בני ארץ ישראל ללמוד בתלמוד בבלי. עמד רב אחא וחיבר ספר הלכות, המסתמך בעיקר על התלמוד הבבלי, במטרה להכניס לציבור בארץ ישראל את שיטת הבבלי המסודרת, ואת חידושי ההלכה שהתחדשו בישיבות בבל. חיבור זה הוא ה"שאילתות", החיבור הראשון שנכתב אחרי התלמוד הבבלי.

החיבור מחולק לפי שבתות השנה. בכל פרשה מתחיל רב אחא בשאלה שנשאל, ולכן נקרא שם הספר "שאילתות". מתוך השאלה שנשאל מרחיב רב אחא לענות תשובה, ומצטט מקורות שונים מכל התלמוד הבבלי כדי להסביר ולהטעים את הדברים. לכן ספרו יכול לשמש גם כפירוש לתלמוד הבבלי. כאשר פותחים אותו במקום הנכון, הוא מעתיק את הסוגייה  ומסבירה.

ספרו נעשה פופולארי ושימושי כל כך בזמן הגאונים, עד שלפי חלק מהראשונים הוכנסו חידושיו אל תוך התלמוד, וכך מביאים בעלי התוספות, שכשאשר נאמר בגמרא "פריך רב אחאי" – הכוונה לרב אחאי בעל השאילתות, שדבריו התקבלו כל כך, עד שהוחלט להכניסם בתוך השקלא וטריא של הגמרא.

בתוך דברי השאילתות באים תמיד דברי הלכה וגם דברי אגדה, ובו כל מיני דברים נאים בסגנון מדרשי חז"ל, שהכיר רב אחא ממסורת בעל פה, או שהוא חברם. כך, למשל, כותב רב אחא: "אמר לה החסד לתורה, אף על פי שקדמת אותי, צריכה את אותי, שבשבילי נברא העולם, שנאמר עולם חסד יבנה. למה הדבר דומה לאשה נאה ומשבחת, אלא שצריכה לגודלת שתקשט אותה". החסד הוא כמו אשה נאה, אבל אין לו משמעות בלי התורה, התורה היא זו שמעצבת את החסד, קובעת איך ייראה, ויוצרת את היופי המיוחד שלו.

מלכתחילה הצטערו חכמי בבל על עזיבתו של גדול הדור את המדינה, אך בראותם את המעשה הגדול שעשה, לכתוב חיבור מיוחד כדי להפיץ את  תורת התלמוד הבבלי, הבינו את חשיבות הדבר, ו"השאילתות" נעשה לספר יסוד בימי הגאונים ואילך. בדורות האחרונים כתב הנצי"ב מוולז'ין פירוש מורחב על השאילתות, כדי שניתן יהיה להבין את כל רמיזותיו ושיטותיו של אותו גאון, ראש ראשון למחברים, ואחרון לחכמים המוזכרים בתלמוד.

רב אחא נפטר בגיל 80 בשיבה טובה בארץ ישראל. ומקום קברו לא נודע.